"קִנְיַן חָצֵר"
אֶחָד מדרכי הַקִּנְיָנִים הוּא "קִנְיַן חָצֵר"- אָדָם יָכוֹל לִקְנוֹת חֵפֶץ עַל יְדֵי כָּךְ שֶׁהוּא מֻנָּח בַּחֲצֵרוֹ. לְמָשָׁל, הַקּוֹנֶה אוֹמֵר לַמּוֹכֵר הַנַּח אֶת הַסְּחוֹרָה בַּחֲצֵרִי וְאֶקְנֶה אוֹתָהּ'. בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁהַסְּחוֹרָה הֻנְּחָה בֶּחָצֵר - חָל הַקִּנְיָן.
בְּקִנְיַן חָצֵר אֶפְשָׁר לִקְנוֹת גַּם חֵפֶץ הֶפְקֵר, כְּגוֹן תַּרְנְגֹלֶת שֶׁל הֶפְקֵר שֶׁהֵטִילָה בֵּיצִים בְּאַחַת הַחֲצֵרוֹת, בַּעַל הֶחָצֵר יָכוֹל לִזְכּוֹת בַּבֵּיצִים מִפְּנֵי שֶׁהֵן מֻנָּחוֹת בַּחֲצֵרוֹ.
בְּדַף זֶה לוֹמְדִים שֶׁגַּם כֵּלִים [שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בֵּית קִבּוּל] נֶחְשָׁבִים חָצֵר לְעִנְיַן קִנְיָן.
כָּךְ אָמַר רַב אָבָהוּ: בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לְאָדָם רְשׁוּת לְהַנִּיחַ אֶת כֵּלָיו, הַכֵּלִים שֶׁלּוֹ קוֹנִים עֲבוּרוֹ חֵפֶץ הַנִּכְנָס לְתוֹכָם. וְלָכֵן בִּרְחוֹב הוֹמֶה אָדָם,שֶׁאֵין רְשׁוּת לְהַנִּיחַ כֵּלִים, הַכֵּלִים אֵינָם קוֹנִים.
