"קִנְיַן חֲלִיפִין"

בְּדַף זֶה מֻזְכָּר אֶחָד מִסּוּגֵי הַקִּנְיָנִים: "קִנְיַן חֲלִיפִין". 

לִפְעָמִים שְׁנֵי אֲנָשִׁים רוֹצִים לִקְנוֹת חֵפֶץ זֶה מִזֶּה. לְמָשָׁל, לְגָד יֵשׁ פָּרָה וְהוּא הָלַךְ אֶל הַשּׁוּק כְּדֵי לִמְצֹא קוֹנֶה. בַּשּׁוּק הוּא פָּגַשׁ סוֹחֵר בְּהֵמוֹת שֶׁאָמַר לוֹ: מְכֹר לִי אֶת פָּרָתְךָ וַאֲנִי אֶמְכֹּר לְךָ אֶת הַחֲמוֹר שֶׁלִּי. נַחֲלִיף בֵּינֵיהֶם.

בְּמִקְרֶה כָּזֶה סוֹחֵר הַבְּהֵמוֹת אֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם קִנְיָן בַּפָּרָה. גד קוֹנֶה אֶת הַחֲמוֹר, וּמִפְּנֵי שֶׁהֵם מַחֲלִיפִים בֵּינֵיהֶם אֶת הַפָּרָה בַּחֲמוֹר, בָּרֶגַע שֶׁגד קוֹנֶה אֶת הַחֲמוֹר מִיָּד נִהְיֵית הַפָּרָה שַׁיֶּכֶת לְסוֹחֵר הַבְּהֵמוֹת.

יֶּשְׁנָם אֲמוֹרָאִים הָאוֹמְרִים שֶׁקִּנְיַן חֲלִיפִין אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת רַק בְּחֵפֶץ, כְּגוֹן בֶּגֶד אוֹ כְּלִי, אַךְ לֹא בְּדִבְרֵי מַאֲכָל.

פְּרָט נוֹסָף לוֹמְדִים בְּדַף זֶה: אִי אֶפְשָׁר לִקְנוֹת מַטְבְּעוֹת בְּאֶמְצָעוּת קִנְיַן חֲלִיפִין. אִם אָדָם רוֹצֶה לְהַקְנוֹת לַחֲבֵרוֹ מַטְבֵּעַ, יַקְנֶה לוֹ בְּקִנְיָן אַחֵר, כְּגוֹן: הַגְבָּהָה.

(מְאוֹרוֹת הַדַּף הַיּוֹמִי / תַּלְמוּד יִשְׂרָאֵלִי)