צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים
בְּדַף זֶה נִזְכָּרוֹת שְׁתֵּי מִצְווֹת הַמְלַמְּדוֹת אֶת הָאָדָם לְחֶמְלָה וּלְרַחֲמִים. מִצְווֹת אֵלֶּה נוֹהֲגוֹת בְּבַעֲלֵי חַיִּים:
א. בָּעֵת שֶׁדָּשִׁים אֶת הַתְּבוּאָה מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּבַעֲלֵי חַיִּים. בַּתּוֹרָה נֶאֱמַר שֶׁאָדָם שֶׁדָּשׁ אֶת תְּבוּאָתוֹ בְּאֶמְצָעוּת שׁוֹר אֵינוֹ רַשַּׁאי לַחֲסֹם אֶת פִּיו שֶׁל הַשּׁוֹר וְלִמְנֹעַ מִמֶּנּוּ לֶאֱכֹל מִן הַתְּבוּאָה בָּהּ הוּא עָמֵל.
בְּסֵפֶר הַחִנּוּךְ (תקצ"ו) נֶאֱמַר טַעַם לְמִצְוָה זוֹ, שֶׁעַל אָדָם לַחְמֹל עַל הַבְּהֵמָה הַטּוֹרַחַת בַּתְּבוּאָה, וּמִן הָרָאוּי שֶׁיִּתֵּן לָהּ מְעַט מִמֶּנָּה. אִם אָדָם יַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ בְּכָךְ, וַדַּאי הוּא גַּם יַקְפִּיד לְהֵיטִיב עִם בְּנֵי אָדָם וְלֹא יִמְנַע מֵהֶם טוֹבָה שֶׁמַּגִּיעָה לָהֶם. וּמְסַיֵּם הַחִנּוּךְ: "וְזֶה הַדֶּרֶךְ רְאוּיָה יֵלְכוּ בָּהּ עַם הַקֹּדֶשׁ הַנִּבְחָר".
ב. אָסוּר לַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר יַחְדָּיו, כָּךְ גַּם בְּכָל שְׁנֵי מִינִים שֶׁל בַּעֲלֵי חַיִּים, לְמָשָׁל סוּס וָכֶלֶב. מַה טַּעַם הַמִּצְוָה? בַּעַל הַחִנּוּךְ (מִצְוָה תק"נ) מַסְבִּיר שֶׁהִיא מִשּׁוּם צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים, כִּי פְּעָמִים רַבּוֹת יֵשׁ לְבַעֲלֵי הַחַיִּים צַעַר כְּשֶׁהֵם צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה עִם בַּעַל חַיִּים מִמִּין שׁוֹנֶה וְיֵשׁ לְהִמָּנַע מִלְּצַעֲרָם.
