פֵּרָעוֹן שֶׁל חֵלֶק מֵהַחוֹב
הַמִּשְׁנָה בְּדַף זֶה עוֹסֶקֶת בְּלוֹוֶה שֶׁמְּבַקֵּשׁ לְהַחֲזִיר לַמַּלְוֶה חֵלֶק מִן הַחוֹב. לְמָשָׁל, הוּא לָוָה אֶלֶף ש"ח וְהוּא מְבַקֵּשׁ לְהַחֲזִיר שֵׁשׁ מֵאוֹת ש"ח, וְאֶת הַיֶּתֶר הוּא יַחֲזִיר בְּהִזְדַּמְּנוּת אַחֶרֶת, כְּשֶׁיַּשִּׂיג כֶּסֶף. בְּמִקְרֶה זֶה יֶשְׁנָהּ בְּעָיָה, מִפְּנֵי שֶהַמַּלְוֶה אֵינוֹ חָפֵץ לִקְרֹעַ אֶת שְׁטַר הַחוֹב, שֶׁהֲרֵי הוּא זָקוּק לוֹ לִרְאָיָה לְגַבֵּי יֶתֶר הַחוֹב. מִצַּד שֵׁנִי הַלּוֹוֶה אֵינוֹ מַסְכִּים שֶׁהַשְּׁטָר יִוָּתֵר כְּמוֹת שֶׁהוּא בִּידֵי הַמַּלְוֶה, שֶׁהֲרֵי בַּשְּׁטָר כָּתוּב שֶׁהוּא חַיָּב אֶלֶף ש"ח, וְהוּא חַיָּב עַכְשָׁיו רַק אַרְבַּע מֵאוֹת.
מָה עוֹשִׂים במקרה שכזה?
נֶחְלְקוּ תַּנָּאִים בַּדָּבָר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַל הַמַּלְוֶה לְהַסְכִּים שֶׁיִּקְרְעוּ אֶת שְׁטַר הַחוֹב וּבִמְקוֹמוֹ יִכְתְּבוּ שְׁטָר חָדָשׁ עַל אַרְבַּע מֵאוֹת ש"ח.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כּוֹתְבִים שׁוֹבָר. כְּלוֹמַר: הַמַּלְוֶה נוֹתֵן לַלּוֹוֶה קַבָּלָה שֶׁהוּא הֶחֱזִיר שֵׁשׁ מֵאוֹת ש"ח. אָמְנָם הַלּוֹוֶה הָיָה מַעְדִּיף שֶׁיִּכְתְּבוּ שְׁטָר חָדָשׁ, כִּי אִם יֹאבַד לוֹ הַשּׁוֹבָר הַמַּלְוֶה עָלוּל לִתְבֹּעַ מִמֶּנּוּ אֶת כָּל הַחוֹב שֵׁנִית, לְעֻמַּת זֹאת אִם יִקְרְעוּ אֶת הַשְּׁטָר וְיִכְתְּבוּ שְׁטָר חָדָשׁ הוּא פָּטוּר מִדְּאָגָה זוֹ.
טַעְמוֹ של רַבִּי יוֹסֵי הוא שאִם יִכְתְּבוּ שׁוֹבָר הַלּוֹוֶה יִזְדָּרֵז לְהַחֲזִיר אֶת הַחוֹב בִּגְלַל הַפַּחַד שֶׁמָּא יֹאבַד לוֹ הַשּׁוֹבָר.
