פְּשָׁרָה
בְּדַף זֶה לוֹמְדִים עַל אֶפְשָׁרוּת שֶׁל פְּשָׁרָה בֵּין בַּעֲלֵי דִּין.
לְמָשָׁל, רְאוּבֵן הִלְוָה לְשִׁמְעוֹן כֶּסֶף וְאַחַר כָּךְ שְׁנֵיהֶם שָׁכְחוּ אִם הַהַלְוָאָה הָיְתָה אֶלֶף שֶׁקֶל אוֹ אֶלֶף דּוֹלָר (דּוֹלָר אֶחָד שָׁוֶה יוֹתֵר מִשְּׁלֹשָׁה וָחֵצִי שְׁקָלִים).
הַדַּיָּן יָכוֹל לְהַצִּיעַ לָהֶם לַעֲשׂוֹת פְּשָׁרָה בִּמְקוֹם דִּין.
מַהִי פְּשָׁרָה?
הַדַּיָּן יַחֲלִיט כִּרְאוֹת עֵינָיו! לְמָשָׁל, הוּא יָכוֹל לִקְבֹּעַ שֶׁרְאוּבֵן יְקַבֵּל חֲמֵשׁ מֵאוֹת שֶׁקֶל וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת דּוֹלָר. "פְּשָׁרָה" הִיא כְּמוֹ מַיִם פּוֹשְׁרִים שֶׁהֵם לֹא חַמִּים וְלֹא קָרִים, כָּךְ גַּם כָּאן, אֵין מַחְלִיטִים לְטוֹבַת אֶחָד מִן הַצְּדָדִים בְּאֹפֶן מֻחְלָט.
אִם הֵם מַסְכִּימִים לַפְּשָׁרָה, עֲלֵיהֶם לַעֲרֹךְ קִנְיָן שֶׁיְּחַיֵּב אוֹתָם לְקַיֵּם אֶת הַפְּשָׁרָה, כְּדֵי שֶׁאִם אַחַד הַצְּדָדִים לֹא יִהְיֶה מְרֻצֶּה, הוּא לֹא יוּכַל לְהִתְחָרֵט מִן הַפְּשָׁרָה.
לַהֲלָכָה נִפְסַק שֶׁעָדִיף לַעֲשׂוֹת פְּשָׁרָה מֵאֲשֶׁר דִּין, וְעַל הַדַּיָּן לְנַסּוֹת לְשַׁכְנֵעַ אֶת הַצְּדָדִים לְהַסְכִּים לִפְשָׁרָה.
