פְּרִיקָה וּטְעִינָה
בְּדַף זֶה עוֹסֶק הַגמרא בְּמִצְוַת פְּרִיקָה וּטְעִינָה.
מַהִי מִצְוַת פְּרִיקָה? לְמָשָׁל, אָדָם רוֹאֶה בַּדֶּרֶךְ חֲמוֹר רוֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ, עָלָיו לְסַיֵּעַ לְבַעַל הַחֲמוֹר לִפְרֹק אֶת הַמַּשָּׂא מֵעַל חֲמוֹרוֹ.
מִצְוַת טְעִינָה הִיא עֶזְרָה לְאָדָם הָרוֹצֶה לְהַעֲמִיס מַשָּׂא עַל בְּהֶמְתּוֹ וְעָלֵינוּ לְסַיֵּעַ בְּיָדוֹ.
אִם אָדָם הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ וּלְפָנָיו שְׁנֵי חֲמוֹרִים, שֶׁבְּאֶחָד מֵהֶם צָרִיךְ לְקַיֵּם מִצְוַת פְּרִיקָה וּבַשֵּׁנִי צָרִיךְ לְקַיֵּם מִצְוַת טְעִינָה, מִצְוָה עָלָיו לְסַיֵּעַ תְּחִלָּה לִפְרֹק אֶת הַחֲמוֹר הָרוֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא מִצְטַעֵר מִן הַמַּשָּׂא הַכָּבֵד שֶׁעָלָיו, וּמִפְּנֵי צַעַר בַּעְלֵי חַיִּים עָלֵינוּ לְהַקְדִּים וְלִפְרֹק מִמֶּנּוּ אֶת הַמַּשָּׂא.
בְּקֶשֶׁר לְכָךְ לוֹמְדִים בַּגמרא חִדּוּשׁ גָּדוֹל: אָדָם שֶׁרוֹאֶה אֶת הַשּׂוֹנֵא שֶׁלּוֹ מִתְקַשֶּׁה בְּהַטְעָנַת מַשָּׂא עַל חֲמוֹר וּמִצַּד שֵׁנִי הוּא רוֹאֶה גַּם אֶת אוֹהֲבוֹ כְּשֶׁחֲמוֹרוֹ קוֹרֵס תַּחַת מַשָּׂאוֹ, עָלָיו לְסַיֵּעַ תְּחִלָּה לְשׂוֹנְאוֹ, לַמְרוֹת שֶׁהַמְדֻבָּר בְּמִצְוַת טְעִינָה בִּלְבַד. וְזֹאת לָמָּה? כְּדֵי לְהַכְנִיעַ אֶת יִצְרוֹ הָרַע בְּכָךְ שֶׁיְּסַיַּע לְשׂוֹנְאוֹ.
