עושרו של מֹשֶׁה רַבֵּנוּ

הַגמ' מספרת לנו, שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה עָשִׁיר. מִנַּיִן הָיָה לוֹ כֶּסֶף? הֲרֵי כְּשֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָקְחוּ כֶּסֶף וְזָהָב מֵהַמִּצְרִים בְּעֵת יְצִיאַת מִצְרַיִם, הָיָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָסוּק בְּהוֹצָאַת אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק מִן הַיְאוֹר, וְהוּא לֹא לָקַח כֶּסֶף וְזָהָב, אָז מִנַּיִן הָיָה עָשִׁיר?

בַּמִּדְרָשׁ מוּבָא, (מִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא פָּרָשַׁת כִּי תִשָּׂא) כִּי חֲזַ"ל אוֹמְרִים, שֶׁכְּשֶׁהקב"ה צִוָּה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ לַעֲשׂוֹת אֶת לוּחוֹת הַבְּרִית הַשְּׁנִיִּים, הַקָּבָּ"ה זִמֵּן אֶבֶן יְקָרָה מְאֹד לָאֹהֶל שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וּמֵהָאֶבֶן הַזּוֹ פָּסַל (חָתַךְ) מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת לוּחוֹת הַבְּרִית. אֶת הַשְׁיָרִים שֶׁל הָאֶבֶן הַיְקָרָה הַזּוֹ, אָמַר הַקָּבָּ"ה לְמֹשֶׁה - שְׁמֹר לְעַצְמְךָ. מִכָּךְ נִהְיָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָשִׁיר. (מאורות הדף היומי / תלמוד ישראלי).