עדים פסולים
אָדָם המוגדר "רָשָׁע", פָּסוּל מִן הַתּוֹרָה לִהְיוֹת עֵד.
רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן הִגִּיעוּ לְבֵית הַדִּין וְאָמְרוּ: רָאִינוּ אֶת אָדוֹן ל' גּוֹנֵב אֶת חֲמוֹרוֹ שֶׁל מַר כֹּהֵן. בֵּית הַדִּין חָקַר אוֹתָם וּבָדַק אוֹתָם וְהֵם נִמְצְאוּ דּוֹבְרִים אֱמֶת. עַל סְמַךְ עֵדוּתָם הִרְשִׁיעוּ אֶת אָדוֹן ל' וְקָבְעוּ שֶׁהוּא חַיָּב לְשַׁלֵּם אֶת הַחֲמוֹר וְגַם "כֵּפֶל".
חָלְפוּ שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים וּלְבֵית הַדִּין הִגִּיעוּ עֵדִים חֲדָשִׁים, שנמצאו דוברי אמת, והם העידו שֶׁלִּפְנֵי שָׁנָה הָעֵדִים רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן אָכְלוּ פֵּרוֹת שֶׁלֹּא הֻפְרְשׁוּ מֵהֶם תְּרוּמוֹת וּמַעְשְׂרוֹת, ולכן הם פסולים לעדות.
במקרה כזה מְבַטְּלִים אֶת פְּסַק הַדִּין שֶׁבּוֹ נִקְבַּע שֶׁאָדוֹן ל' גָּנַב אֶת הַחֲמוֹר, מִפְּנֵי שֶׁהִתְבָּרֵר שֶׁהָעֵדִים הָיוּ פסולים לעדות ואָסוּר לְקַבֵּל את עדותם.
