עִיר הַנִּדַּחַת
עִיר הַנִּדַּחַת הִיא עִיר שֶׁל יְהוּדִים, שֶׁתּוֹשָׁבֶיהָ הֵחֵלּוּ לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה.
בְּמַהֲלַךְ הַמַּסֶּכֶת יֵשׁ סֻגְיוֹת אֲחָדוֹת הָעוֹסְקוֹת בְּעִיר הַנִּדַּחַת, וְהַסֻּגְיָה בְּדַף זֶה מִתְיַחֶסֶת לִפְרָט מְסֻיָּם: אֶת כָּל הַ"שָּׁלָל" - הָרְכוּשׁ שֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת אוֹסְפִים לְרַחֲבַת הָעִיר וְשׂוֹרְפִים בָּאֵשׁ, כְּמַאֲמַר הַתּוֹרָה: "וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ תִּקְבֹּץ אֶל תּוֹךְ רְחֹבָהּ וְשָׂרַפְתָּ בָאֵשׁ". אֲבָל יֶשְׁנָהּ בְּעָיָה: מַה יַּעֲשׂוּ בַּמְּזוּזוֹת שֶׁבְּפִתְחֵי הַבָּתִּים, הֲרֵי אָסוּר לִשְׂרֹף מְזוּזָה ?
בַּגמרא לוֹמְדִים חִדּוּשׁ גָּדוֹל: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר שֶׁאִם כָּל עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מְזוּזָה אֵין נוֹהֲגִים בָּהּ דִּינֵי עִיר הַנִּדַּחַת, מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׂרֹף אֶת כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁבָּהּ - אִם כָּךְ, מַדּוּעַ הַתּוֹרָה צִוְּתָה לִשְׂרֹף אֶת עִיר הַנִּדַּחַת, אִם לְעוֹלָם אִי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְקַיֵּם אֶת הַדְּבָרִים? ענה על כך ואָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: דְּבָרִים הַלָּלוּ נִכְתְּבוּ בַּתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁיְּקַבְּלוּ שָׂכָר עַל לִמּוּד הַתּוֹרָה.
יֵשׁ תַּנָּאִים שֶׁחוֹלְקִים וְאוֹמְרִים: אָכֵן אֵין שׂוֹרְפִים אֶת הַמְּזוּזוֹת אֲבָל אֶת יֶתֶר הָרְכוּשׁ שׂוֹרְפִים, וְאֵין מְנִיעָה לִנְהֹג בָּעִיר כְּעִיר הַנִּדַּחַת.
