עִגּוּלֵי דְּבֵלָה
בְּיָמִים עָבָרוּ נָהֲגוּ לַעֲשׂוֹת "עִגּוּלֵי דְּבֵלָה". "דְּבֵלָה" הִיא תְּאֵנָה מְיֻבֶּשֶׁת.
מַהֵם "עִגּוּלֵי דְּבֵלָה"? הָיוּ מְגַבְּשִׁים (מַדְבִּיקִים) יַחַד תְּאֵנִים רַבּוֹת וְיוֹצְרִים מֵהֶם כְּעֵין עִגּוּל גָּדוֹל וּבוֹ תְּאֵנִים רַבּוֹת.
עֻזִּיָּהוּ וְיֹאשִׁיָּהוּ הִתְגּוֹרְרוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת מְאֹד. בְּאַחַד הַיָּמִים הַחַמִּים שֶׁל הַקַּיִץ בִּקְּשׁוּ רְשׁוּת מִשְּׁכֵנָם לְטַיֵּל בְּפַרְדֵּס הַתְּאֵנִים הַנִּפְלָאוֹת שֶׁלּוֹ, וְהוא הסכים.
הָרֵיחַ הָיָה מְשַׁכֵּר וְהֵם הִתְגָּרוּ מְאֹד. לְאַחַר שֶׁנִּכְנְסוּ לְתוֹךְ הַפַּרְדֵּס הֵם הִבְחִינוּ בִּתְאֵנִים טְעִימוֹת לְמַרְאֶה פְּזוּרוֹת בַּפַּרְדֵּס פֹּה וָשָׁם. הֲמֻתָּר לָהֶם לָקַחַת אוֹתָן לְעַצְמָם?
הַגמרא מלמדנו שֶׁלִּפְעָמִים מֻתָּר. מָתַי?
אִם בַּעַל הַפַּרְדֵּס כְּבָר אָרַז אֶת רֹב הַסַּכִּינִים שֶׁבָּהֶם הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ כְּדֵי לַעֲשׂוֹת עִגּוּלֵי דְּבֵלָה, הֲרֵי זֶה סִימָן שֶׁהוּא הִפְקִיר אֶת הַתְּאֵנִים שֶׁנּוֹתְרוּ בַּשָּׂדֶה וְהֵם הֶפְקֵר וּמֻתָּר לָקַחַת אוֹתָם.
