סִפּוּרִים מֻפְלָאִים עַל רַבִּי עֲקִיבָא
בִּתְחִלַּת דַּרְכּוֹ הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא עָנִי מָרוּד אַךְ אַחֲרֵי שָׁנִים רַבּוֹת הוּא הִתְעַשֵּׁר וְהָיָה לוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לָרֹב. הַגמרא מספרת שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא הִתְעַשֵּׁר מִמִּקְרִים שׁוֹנִים, וְעַל אֶחָד מֵהֶם נְסַפֵּר בְּמַאֲמָר זֶה.
פַּעַם אַחַת הָיוּ רַבִּי עֲקִיבָא וְתַלְמִידָיו זְקוּקִים לְהַלְוָאָה וְרַבִּי עֲקִיבָא בִּקֵּשׁ מֵאִשָּׁה עֲשִׁירָה שֶׁתַּלְוֶה לוֹ כֶּסֶף. שָׁאֲלָה אוֹתוֹ הָאִשָּׁה: "מִי יִהְיֶה עָרֵב לְכָךְ שֶׁתַּחֲזִיר לִי אֶת הַחוֹב?", הֵשִׁיב לָהּ רַבִּי עֲקִיבָא: "אֶת מִי אַתְּ רוֹצָה לַעֲרֵבִים?", אָמְרָה לוֹ: "אֲנִי רוֹצָה שֶׁהקב"ה וְהַיָּם יִהְיוּ הָעֲרֵבִים". הִסְכִּים רַבִּי עֲקִיבָא וְהִיא הִלְוְתָה לוֹ אֶת הַסְּכוּם הַמְבֻקָּשׁ.
בְּהַגִּיעַ מוֹעֵד הַפִּרָעוֹן הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא חוֹלֶה וְהוּא לֹא הָיָה מְסֻגָּל לָגֶשֶׁת אֶל בֵּיתָהּ כְּדֵי לְשַׁלֵּם לָהּ אֶת הַחוֹב. הָלְכָה הָאִשָּׁה לְחוֹף הַיָּם וְאָמְרָה: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא חוֹלֶה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְשַׁלֵּם אֶת חוֹבוֹ, וַהֲרֵי אַתָּה עָרֵב!". מִיָּד אַחַר כָּךְ הִשְׁתַּגְּעָה בַּת הַקֵּיסָר וְהִשְׁלִיכָה לַיָּם אַרְגָּז גָּדוּשׁ בְּדִינָרִים וּבְיַהֲלוֹמִים. בְּאֹרַח פֶּלֶא נִשָּׂא הָאַרְגָּז עַל גַּבֵּי הַגַּלִּים וְהִגִּיעַ עַד לָאִשָּׁה שֶׁעָמְדָה עַל הַחוֹף! פָּתְחָה הָאִשָּׁה אֶת הָאַרְגָּז, לָקְחָה דִּינָרִים וְיַהֲלוֹמִים כְּשֹׁוִי הַהַלְוָאָה וְאֶת הָעֹדֶף הֵבִיאָה לְרַבִּי עֲקִיבָא, כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵלֶיהָ לִפְרֹעַ אֶת הַהַלְוָאָה.
