סִיּוּם מַסֶּכֶת נְדָרִים
דַּף צ"א הוּא הַדַּף הָאַחֲרוֹן שֶׁל מַסֶּכֶת נְדָרִים.
שִׂמְחָה גְדוֹלָה הִיא לְכָל הַזּוֹכֶה לִלְמֹד בְּעִקְבִיּוּת וּלְסַיֵּם מַסֶּכֶת, וְכַיָּדוּעַ נוֹהֲגִים לַעֲרֹךְ סְעֻדַּת מִצְוָה לִכְבוֹד הַסִּיּוּם.
מִנַּיִן אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁסְּעֻדָּה הַנֶּעֱרֶכֶת לִכְבוֹד סִיּוּם הִיא סְעֻדַּת מִצְוָה? כָּךְ לְמֵדִים מִמִּנְהַג עַם יִשְׂרָאֵל בַּתְּקוּפָה שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, שֶׁבַּיּוֹם שֶׁסִּיְּמוּ לִכְרֹת עֵצִים לְצֹרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ, עָשׂוּ יוֹם טוֹב לְרֶגֶל הַשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה עַל סִיּוּם הַמִּצְוָה.
שִׂמְחָה גְּדוֹלָה הִיא לֹא רַק עֲבוּר אֵלֶּה שֶׁזָּכוּ לִלְמֹד וּלְסַיֵּם אֶת הַמַּסֶּכֶת, אֶלָּא כָּל לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה שְׂמֵחִים עִם מְסַיְּמֵי הַמַּסֶּכֶת, כְּפִי שֶׁמְּסַפֶּר התלמוד עַל אַבַּיֵּי שֶׁאָמַר שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁהוּא רוֹאֶה תַּלְמִיד חָכָם מִבְּנֵי הַיְשִׁיבָה שֶׁלּוֹ שֶׁמְּסַיֵּם מַסֶּכֶת, הוּא עוֹרֵךְ עֲבוּרוֹ סְעֻדָּה לִכְבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה.
כֻּלָּנוּ מִתְפַּלְּלִים שֶׁנִּזְכֶּה, בְּעֶזְרַת ה', להמשיך וללמוד לִלְמֹד תּוֹרָה, בִּקְבִיעוּת בהתמדה ובהנאה מתוך בריאות ושמחה תמיד.
