נְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים ונְכָסִים בְּנֵי חוֹרִין
פְּעָמִים אֲחָדוֹת לָמַדְנוּ שֶׁנְּכָסִים שֶׁל הַלּוֹוֶה מִשְׁתַּעְבְּדִים לַמַּלְוֶה, וְיֵשׁ לוֹ זְכוּת לִפְרֹעַ מֵהֶם אֶת חוֹבוֹ, וּבִתְנָאִים מְסֻיָּמִים, גַּם אִם הַלּוֹוֶה מָכַר אֶת הַנְּכָסִים, הַמַּלְוֶה זַכַּאי לִגְבּוֹת אוֹתָם מִן הַקּוֹנֶה.
בְּקֶשֶׁר לְכָךְ יֵשׁ לָדַעַת הֲלָכָה חֲשׁוּבָה הַקּוֹבַעַת:"אֵין נִפְרָעִים מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי חוֹרִין" - נְכָסִים בְּנֵי חוֹרִין הֵם נְכָסִים שֶׁבְּיַד הַלּוֹוֶה, שֶׁלֹּא מָכַר אוֹתָם, ולכן כל עוֹד נִתָּן לִגְבּוֹת מִן הַלּוֹוֶה עַצְמוֹ - אִי אֶפְשָׁר לִגְבּוֹת נְכָסִים שֶׁקָּנוּ אֲנָשִׁים מִיַּד הַלּוֹוֶה.
אִם אֵין בְּיַד הַלּוֹוֶה נְכָסִים כְּלָל, ומתברר שהוּא מָכַר נְכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים לִשְׁנֵי לָקוֹחוֹת - מִמִּי יִגְבּוּ אֶת הַחוֹב?
התשובה היא שאִם הוּא מָכַר אוֹתָם בְּאוֹתוֹ יוֹם - יִגְבּוּ מִשְּׁנֵיהֶם בְּשָׁוֶה. אוּלָם, אִם הוּא מָכַר אוֹתָם בָּזֶה אַחַר זֶה, גּוֹבִים מִן הָאַחֲרוֹן תְּחִלָּה. רַק אִם אֵין בַּנֶּכֶס הָאַחֲרוֹן מַסְפִּיק כֶּסֶף כְּדֵי לִפְרֹעַ אֶת כָּל הַחוֹב - גּוֹבִים גַּם מִן הָרִאשׁוֹן.
