"נְחוּנְיָא חוֹפֵר שִׁיחִין"
הַגמרא בְּדַף זֶה מְסַפֶּר עַל אָדָם בְּשֵׁם נְחוּנְיָא, שֶׁהָיוּ רְגִילִים לְכַנּוֹתוֹ "נְחוּנְיָא חוֹפֵר שִׁיחִין".
נְחוּנְיָא הָיָה בַּעַל חֶסֶד עָצוּם, וּבְמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה הוּא חָפַר בּוֹרוֹת וּמְעָרוֹת בַּדֶּרֶךְ לִירוּשָׁלַיִם, כְּדֵי שֶׁהֵם יִתְמַלְּאוּ בְּמַיִם בִּימוֹת הַחֹרֶף, וְכָךְ יִהְיוּ מַיִם לַהֲמוֹן הָעָם הַבָּאִים לִירוּשָׁלַיִם בִּשְׁלֹשֶׁת הָרְגָלִים. לָכֵן כִּנּוּהוּ "נְחוּנְיָא חוֹפֵר שִׁיחִין".
יוֹם אֶחָד אֵרַע אָסוֹן גדול. בִּתּוֹ שֶׁל נְחוּנְיָא נָפְלָה וְטָבְעָה בְּבוֹר מָלֵא מַיִם. בָּאוּ אֲנָשִׁים לַתַּנָּא רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא לְהוֹדִיעוֹ עַל הָאָסוֹן. הִרְגִּיעָם רַבִּי חֲנִינָא וְאָמַר: "הִיא עֲדַיִן חַיָּה וְהִיא תַעֲלֶה מִן הַבּוֹר" לְאַחַר שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: "הִיא עָלְתָה מֵהַבּוֹר בְּרִיאָה וּשְׁלֵמָה". אָכֵן הִיא עָלְתָה מִן הַבּוֹר וְשָׁאֲלוּ אוֹתָהּ: "מִי הֶעֱלָה אוֹתָךְ?", הֵשִׁיבָה: "הִגִּיעַ אַיִל לְתוֹךְ הַבּוֹר, שֶׁהִנְהִיג אוֹתוֹ אַבְרָהָם אָבִינוּ, תָּפַסְתִּי בָּאַיִל וְהוּא הֶעֱלָה אוֹתִי"
חָזְרוּ לְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא וְאָמְרוּ לוֹ: "אַתָּה נָבִיא". אָמַר לָהֶם: "אֵינִי נָבִיא, אֲבָל יָדַעְתִּי והאמנתי שֶׁלֹּא יִתָּכֵן שֶׁהַבַּת שֶׁל נְחוּנְיָא הַמִּתְאַמֵּץ כָּל כָּךְ לַחְפֹּר בּוֹרוֹת מַיִם לְטוֹבַת עַם יִשְׂרָאֵל, תָּמוּת בְּדִיּוּק בְּבוֹר מַיִם".
