מציאה בתוך ארבע אמות
בִּתְקוּפַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הָלַךְ אדם בָּרְחוֹב וְהִבְחִין בִּמְצִיאָה גְּדוֹלָה - יַהֲלֹם נוֹצֵץ. הוּא הִתְרַגֵּשׁ כָּל כָּךְ וְאָמַר: " אֲנִי מַקְדִּישׁ אֶת הַיַּהֲלֹם הַזֶּה לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ". על כך אומר התלמוד שאכן הַיַּהֲלֹם נִהְיָה הֶקְדֵּשׁ.
נשאלת השאלה- אֵיךְ זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת? הֲרֵי הוּא עֲדַיִן לֹא הֵרִים אֶת הַיַּהֲלֹם, וְעוֹד לֹא זָכָה בּוֹ, וְאֵיךְ הוּא יָכוֹל לְהַקְדִּישׁ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ חֵפֶץ, שֶׁאֵינוֹ שַׁיָּךְ לוֹ!
התשובה לכך היא שקַיֶּמֶת תַּקָּנָה מְיֻחֶדֶת שֶׁל חֲזַ"ל, שֶׁאָדָם קוֹנֶה חֲפָצִים שֶׁל הֶפְקֵר, הַנִּמְצָאִים בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹתָיו, כַּמּוּבָן, רַק אִם הוּא רוֹצֶה לִקְנוֹת אוֹתָם. לָכֵן, כפי שאדם יָכוֹל לִזְכּוֹת בַּחֵפֶץ לְעַצְמוֹ, אִם הוּא עוֹמֵד בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹתָיו, כָּךְ הוּא גַּם יָכוֹל לְהַקְדִּישׁ אוֹתוֹ.
מַדּוּעַ חֲזַ"ל תִּקְּנוּ תַּקָּנָה זוֹ? כִּי הֵם לֹא רָצוּ שֶׁאֲנָשִׁים יָרִיבוּ וְיִתְקוֹטְטוּ עַל חֲפָצִים שֶׁל הֶפְקֵר, וְלָכֵן הֵם תִּקְּנוּ - שֶׁכָּל הַנִּמְצָא בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הַחֵפֶץ, קָנָה אוֹתוֹ, וְכָל אֶחָד אַחֵר אֵינוֹ יָכוֹל לִזְכּוֹת בּוֹ.
