מצוות תַּלְמוּד הַתּוֹרָה

עַל ההורים מֻטֶּלֶת הַחוֹבָה לְלַמֵּד אֶת הַיְלָדִים תּוֹרָה כפי אָנוּ אוֹמְרִים כָּל יוֹם בִּקְרִיאַת שְׁמַע: "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם".
לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת כָּךְ נָהֲגוּ הַכֹּל, לֹא הָיוּ בתי ספר מסודרים ותַּלְמוּדֵי תּוֹרָה - וְכָל אָב לִמֵּד אֶת בָּנָיו תּוֹרָה. לְאַחַר זְמָן חֲכָמִים רָאוּ שֶׁיֶּשְׁנָהּ בְּעָיָה, לְמָשָׁל, יֶלֶד יָתוֹם שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ אָב, לֹא לָמַד תּוֹרָה, לְפִיכָךְ הֵם הֶחְלִיטוּ לְהָקִים תַּלְמוּד תּוֹרָה. בָּעִיר יְרוּשָׁלַיִם הוּקַם תַּלְמוּד הַתּוֹרָה הָרִאשׁוֹן, כַּאֲשֶׁר חֲכָמִים שָׂכְרוּ מְלַמֵּד לְלַמֵּד תּוֹרָה לַיְלָדִים.
בגמרא נאמר שֶׁתַּלְמוּד הַתּוֹרָה הָרִאשׁוֹן הוּקַם בִּירוּשָׁלַיִם, לְאוֹר הַפָּסוּק "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלָיִם". בַּעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת מַסְבִּירִים שֶׁבִּגְלַל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם וְגַם בִּגְלַל שֶׁהַיְלָדִים רָאוּ אֶת הַכֹּהֲנִים עוֹסְקִים בַּעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, נִכְנְסוּ בָּהֶם רְצִינוּת וְחֵשֶׁק רַב לִלְמֹד. אַחֲרֵי תְּקוּפָה גִּלּוּ חֲכָמִים שֶׁהַבְּעָיָה עֲדַיִן לֹא נִפְתְּרָה בִּגְלַל שֶׁהָיוּ יְלָדִים שֶׁהִתְקַשּׁוּ לְהַגִּיעַ לִירוּשָׁלַיִם, ולכן וְהֵם הֶחְלִיטוּ לְהָקִים תַּלְמוּד תּוֹרָה בְּכָל מָחוֹז וּמָחוֹז, וְאַחַר כָּךְ הֻחְלַט לְהָקִים תַּלְמוּד תּוֹרָה בְּכָל עִיר וָעִיר. שֶׁבְּעֵת שֶׁהָיָה תַּלְמוּד תּוֹרָה בְּכָל עִיר וָעִיר הָיוּ שׁוֹלְחִים אֵלָיו אֶת הַיְלָדִים מִגִּיל שֵׁשׁ אוֹ שֶׁבַע - בְּעֵרֶךְ הַגִּיל שֶׁגַּם הַיּוֹם נִכְנָסִים לְכִתָּה א'.