מָה עוֹשִׂים אִם פְּסַק הַדִּין נִקְרַע?
בְּבִנְיָן מְסֻיָּם הִתְגּוֹרֵר דַּיָּר קָשִׁישׁ, וְלוֹ שְׁנֵי שְׁכֵנִים מְסוּרִים.בְּאַחַד הַיָּמִים נִפְטַר הַקָּשִׁישׁ וְהוֹתִיר אַחֲרָיו צַוָּאָה: "אֲנִי מְצַוֶּה אֶת הַדִּירָה שֶׁלִּי לַשָּׁכֵן שֶׁלִּי".
אֵיזֶה שָׁכֵן? זוֹ בְּדִיּוּק הַבְּעָיָה. אַף אֶחָד לֹא יָדַע לְאֵיזֶה שָׁכֵן הִתְכַּוֵּן הַנִּפְטָר. פָּנוּ השני השכנים לָרַב וְקִבְּלוּ עַל עַצְמָם שֶׁכְּכָל אֲשֶׁר יִפְסֹק - יַעֲשׂוּ.
הָרַב יָשַׁב שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת עַל הַמְּדוֹכָה, וּפָסַק כִּי בְּמִקְרֶה כָּזֶה הַהֲלָכָה קוֹבַעַת שֶׁעָל הרב לְהַחְלִיט לְפִי רְאוֹת עֵינָיו לְמִי לָתֵת אֶת הַדִּירָה. לְמָשָׁל, בּוֹדְקִים לְאֵיזֶה שָׁכֵן הָיָה קֶשֶׁר יוֹתֵר הָדוּק וְקָרוֹב עִם הַנִּפְטָר, וּמְשַׁעֲרִים שֶׁלְּשָׁכֵן זֶה הִתְכַּוֵּן הַנִּפְטָר לָתֵת אֶת הַדִּירָה.
הָרַב פָּסַק לְאֵיזֶה שָׁכֵן מַגִּיעָה הַדִּירָה, וְהַשְּׁנַיִם יָצְאוּ מִבֵּיתוֹ. כַּעֲבוֹר יָמִים אֲחָדִים פָּרְצָה שְׂרֵפָה בְּמִשְׂרָדוֹ שֶׁל הָרַב, וּפְסַק הַדִּין נִשְׂרַף. במקרה שכזה לא יוכל הָרַב לוֹמַר מֶה הָיָה פְּסַק הַדִּין ,מפני שאַחֲרֵי שֶׁדִּין הַתּוֹרָה נִגְמַר, הוּא כְּבָר אֵינוֹ שָׁקוּעַ בְּתוֹךְ פְּרָטֵי הַמַּעֲשֶׂה. לָכֵן, אִם אוֹתָהּ מַחֲלֹקֶת הִתְעוֹרְרָה מֵחָדָשׁ בֵּין שְׁנֵי הַשְּׁכֵנִים לְמִי שַׁיֶּכֶת הַדִּירָה, עֲלֵיהֶם לָגֶשֶׁת לְדִין תּוֹרָה מֵחָדָשׁ.
