מַתָּנָה מֵהַשָּׁכֵן
מַעֲשֶׂה בְּחַיִּים שֶׁבָּא לְבֵיתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בֶּן-צִיּוֹן וּבְיָדָיו חֲבִילָה אֲרוּזָה בִּנְיַר מַתָּנוֹת נָאֶה, וְאָמַר לוֹ: "לְרֶגֶל עֶשֶׂר שָׁנִים שֶׁאֲנַחְנוּ גָרִים יַחַד בַּבִּנְיָן, הֶחְלַטְתִּי לָתֵת לְךָ מַתָּנָה". בֶן-צִיּוֹן הִתְרַגֵּשׁ מְאֹד מֵהַמֶּחֱוָה, וְהוֹדָה בְחֹם לחַיִּים.
אַחֲרֵי חֲצִי שָׁעָה חָשַׁב חַיִּים לְעַצְמוֹ: "אוּלַי בְּעֶצֶם אֶקְנֶה לוֹ מַתָּנָה אַחֶרֶת וְאֶת הַמַּתָּנָה שֶׁנָּתַתִּי לוֹ אֶקַּח לְעַצְמִי". הַאִם יֵשׁ לְחַיִּים זְכוּת לַעֲשׂוֹת כָּךְ? התשובה היא לֹא! מִפְּנֵי שֶׁהַמַּתָּנָה כְּבָר שַׁיֶּכֶת לְבֶּן-צִיּוֹן וּלְחַיִּים אֵין עָלֶיהָ כָל בַּעֲלוּת.
עַתָּה נִלְמַד, שֶׁקַּיֶּמֶת אֶפְשָׁרוּת שֶׁחַיִּים יְקַבֵּל חֲזָרָה אֶת הַמַּתָּנָה. אִם בְּשָׁעָה שֶׁחַיִּים נָתַן אֶת הַמַּתָּנָה הוּא אָמַר: "אֲנִי נוֹתֵן לְךָ אֶת הַמַּתָּנָה בִּתְנַאי שֶׁעַד סוֹף הַחֹדֶשׁ תִּמְצָא פוֹעֵל שֶׁיַּסְכִּים לַעֲבֹד אֶצְלֵנוּ וּלְנַקּוֹת אֶת חֲדַר הַמַּדְרְגוֹת", אֲזַי הַמַּתָּנָה תְלוּיָה וְעוֹמֶדֶת. אִם רַ' בֶּן-צִיּוֹן יַצְלִיחַ לִמְצֹא מְנַקֶּה, הַמַּתָּנָה אָכֵן שַׁיֶּכֶת לוֹ. אֲבָל, אִם לֹא יַצְלִיחַ מְנַקֶּה - הַמַּתָּנָה חוֹזֶרֶת לְרַ' חַיִּים.
מִנַּיִן יוֹדְעִים שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת תְּנָאִים? זֹאת לְמֵדִים מֵהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ הִתְנָה עִמָּם תְּנַאי: אִם תִּלָּחֲמוּ יַחַד עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל - תְּקַבְּלוּ חֵלֶק בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְאִם לֹא תִלָּחֲמוּ - לֹא תְקַבְּלוּ. זֶהוּ הַמָּקוֹר לְדִינֵי תְנָאִים.
