מַחְלֹקֶת עַל גֹּבַהּ הַפִּקָּדוֹן
רְאוּבֵן הִתְגּוֹרֵר בַּעֲיָרָה רְחוֹקָה לְיָד הַגְּבוּל, כאשר בְּאַחַד הַיָּמִים הִדְהֲדוּ יְרִיּוֹת בְּרַחֲבֵי הָעֲיָרָה. רְאוּבֵן הִתְחַבֵּא מִיָּד בַּחֲדַר הַבִּטָּחוֹן שֶׁבְּבֵיתוֹ, וּמֵחָרִיץ צַר שֶׁבַּחַלּוֹן הוּא רָאָה שְׁנֵי אֲנָשִׁים רָצִים, כָּל אֶחָד אוֹחֵז בְּיָדוֹ שַׂק. לְהַפְתָּעָתוֹ הַמֻּחְלֶטֶת שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים נכנסו לְבֵיתוֹ, וְהִתְחַנְּנוּ בְּפָנָיו: "אָנָּא שְׁמֹר עַל הַשַּׂקִּים עֲבוּרֵנוּ, יֵשׁ בָּהֶם זָהָב וְגַנָּבִים רוֹדְפִים אַחֲרֵינוּ". רְאוּבֵן הִסְכִּים, וְהַשְּׁנַיִם בָּרְחוּ מִיָּד אֶל תּוֹךְ הַיַּעַר. הַגַּנָּבִים אִבְּדוּ אֶת עִקְבוֹתֵיהֶם שֶׁל בַּעֲלֵי הַשַּׂקִּים וְהַשַּׁלְוָה וְהַשֶּׁקֶט שָׁבוּ לִשְׂרֹר בָּעֲיָרָה.
כַּעֲבוֹר יָמִים אֲחָדִים הוֹפִיעוּ שְׁנֵי בַּעֲלֵי הַשַּׂקִּים בְּבֵיתוֹ שֶׁל רְאוּבֵן, הֵם הוֹדוּ לוֹ מִקֶּרֶב לֵב עַל שֶׁעָזַר לָהֶם, וְכַאֲשֶׁר הוּא הִנִּיחַ בִּפְנֵיהֶם אֶת הַשַּׂקִּים פָּרַץ וִכּוּחַ עַז בֵּין בַּעֲלֵי הַשַּׂקִּים. הִתְבָּרֵר שֶׁבְּשַׂק אֶחָד הָיָה קִילוֹ זָהָב וּבְשַׂק אַחֵר הָיוּ שְׁנֵי קִילוֹ זָהָב, וְכָל אֶחָד מֵהֶם טָעַן: הַשַּׂק הַגָּדוֹל - שֶׁלִּי!
מָה עַל רְאוּבֵן לַעֲשׂוֹת?
בְּדַף זֶה לוֹמְדִים כִּי עָלָיו לָתֵת רק קִילוֹ זָהָב לְכָל אֶחָד מֵהֶם, שֶׁהֲרֵי שְׁנֵיהֶם מַסְכִּימִים שֶׁבְּוַדַּאי מַגִּיעַ לְכָל אֶחָד מֵהֶם קִילוֹ זָהָב. אֶת הַקִּילוֹ הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁעָלָיו הֵם מִתְוַכְּחִים, הוּא יַשְׁאִיר בִּרְשׁוּתוֹ עַד שֶׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְיַכְרִיעַ מִי מֵהֶם צוֹדֵק.
