מַדּוּעַ רַב הָיָה שָׁנָה וָחֵצִי עִם רוֹעֵה בְּהֵמוֹת?
הַתּוֹרָה אוֹסֶרֶת לְהַקְרִיב בְּהֵמָה בַּעֲלַת מוּם לַמִּזְבֵּחַ. מָה עוֹשִׂים בְּקָרְבָּן בַּעַל מוּם? פּוֹדִים אוֹתוֹ בָּאֹפֶן הַבָּא: נוֹטְלִים כֶּסֶף וְאוֹמְרִים שֶׁקְּדֻשַּׁת הַקָּרְבָּן תַּעֲבֹר אֶל הַכֶּסֶף. בְּכָךְ הַקָּרְבָּן מִתְחַלֵּל מִקְּדֻשָּׁתוֹ וְהַכֶּסֶף קָדוֹשׁ בִּמְקוֹמוֹ. אִם הָיָה זֶה קָרְבַּן עוֹלָה, בַּכֶּסֶף יִקְנוּ קָרְבַּן עוֹלָה אַחֵר. אִם הָיְתָה זוֹ בֶּהֱמַת שְׁלָמִים, בַּכֶּסֶף יִקְנוּ קָרְבַּן שְׁלָמִים אַחֵר, וְכַיּוֹצֵא בַּדָּבָר.
רַק קָרְבָּן בַּעַל מוּם אֶפְשָׁר לִפְדּוֹת, אַךְ קָרְבָּן שֶׁאֵינוֹ בַּעַל מוּם אִי אֶפְשָׁר לִפְדּוֹת, אֶלָּא יֵשׁ לְהַקְרִיבוֹ.
עָלֵינוּ לָדַעַת דָּבָר נוֹסָף: אֶפְשָׁר לִפְדּוֹת רַק קָרְבָּן שֶׁיֵּשׁ לוֹ "מוּם קָבוּעַ", אַךְ קָרְבָּן שֶׁיֵּשׁ לוֹ "מוּם עוֹבֵר", אִי אֶפְשָׁר לִפְדּוֹת. מַהוּ מוּם קָבוּעַ וּמַהוּ מוּם עוֹבֵר?
"מוּם קָבוּעַ" - אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְרַפֵּא.
"מוּם עוֹבֵר" - יָכוֹל לְהִתְרַפֵּא. קָרְבָּן שֶׁיֵּשׁ לוֹ מוּם עוֹבֵר, אֵין מַקְרִיבִים אוֹתוֹ אֶלָּא מַמְתִּינִים עַד שֶׁיֵּרָפֵא הַמּוּם וּמַקְרִיבִים אוֹתוֹ.
הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת שֶׁהָאֲמוֹרָא רַב שָׁהָה שָׁנָה וָחֵצִי אֵצֶל רוֹעֵה בְּהֵמוֹת, כְּדֵי לִלְמֹד אֶת הַמּוּמִים הַשּׁוֹנִים הַקַּיָּמִים בְּבַעֲלֵי חַיִּים, כָּךְ יוּכַל לְהַבְחִין בְּמוּמִים שׁוֹנִים שֶׁל קָרְבָּנוֹת.
