"מִקָּח טָעוּת"

ישנו מֻּשָּׂג בדיני קנין הנקרא "מִקָּח טָעוּת". הדוגמה הבאה ממחישה מצב שכזה:

בְּבֵיתוֹ שֶׁל ראובן הִתְקַלְקֵל הַקֻּמְקוּם הַחַשְׁמַלִּי, וְלָכֵן הוּא פָנָה לַחֲנוּת לְמוֹצָרֵי חַשְׁמַל, כְּדֵי לִרְכֹּשׁ קֻמְקוּם חַשְׁמַלִּי חָדָשׁ. ראובן שִׁלֵּם אֶת הַסְּכוּם הַנִּדְרָשׁ, הוֹדָה לַמּוֹכֵר וּפָנָה לְבֵיתוֹ. בְּהַגִּיעוֹ לְבֵיתוֹ הוּא בִקֵּשׁ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּקֻּמְקוּם, אַךְ לְצַעֲרוֹ גִּלָּה כִּי מִכְסֵה הַקֻּמְקוּם שָׁבוּר.

ראובן חָזַר בִּמְהִירוּת אֶל הַחֲנוּת, פָּנָה בַּאֲדִיבוּת אֶל הַמּוֹכֵר וּבִקֵּשׁ לְבַטֵּל אֶת הָעִסְקָה: "לֹא רָצִיתִי לִקְנוֹת קֻמְקוּם עִם מִכְסֶה שָׁבוּר. רָצִיתִי קֻמְקוּם עִם מִכְסֶה שָׁלֵם. אָנָּא, הָבָה נְבַטֵּל אֶת הָעִסְקָה".

אוּלָם, הַמּוֹכֵר אָמַר לוֹ: " אומנם כּוֹאֵב לִי עַל מַה שֶּׁקָרָה לְךָ, אֲבָל אֵין מַה לַּעֲשׂוֹת, מַה שֶּׁקָּנִיתָ - קָנִיתָ. זֶהוּ זֶה".

מִי צוֹדֵק?

אומר התלמוד שהצדק עם ראובן. הוּא רַשַּׁאי לְהַחֲזִיר אֶת הַקֻּמְקוּם לְבַעַל הַחֲנוּת וּלְקַבֵּל אֶת כַּסְפּוֹ מִפְּנֵי שֶׁהָעִסְקָה הָיְתָה "מִקָּח טָעוּת". שהרי כָּל אחד מֵבִין שֶׁראובן לֹא הִתְכַּוֵּן לִרְכֹּשׁ קֻמְקוּם שָׁבוּר.

(מאורות הדף היומי / תלמוד ישראלי).