מִצְוָה לְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה

אַחַת מִמִּצְווֹת הַתּוֹרָה הִיא "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", לִגְמֹל חֶסֶד עִם הַזּוּלַת. חֲז"ל תִּקְּנוּ מִצְווֹת אֲחָדוֹת, כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת גְּמִילוּת חֲסָדִים. לְמָשָׁל, מִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים וָעוֹד. 

בְּדַף זֶה לוֹמְדִים עַל מִצְוַת שִׂמְחַת חָתָן וְכַלָּה שֶׁתִּקְּנוּ חֲכָמִים, שֶׁגַּם הִיא מִמִּצְוַת גְּמִילוּת חֲסָדִים.

הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת עַל אָמוֹרָאִים שֶׁהִתְאַמְּצוּ וְטָרְחוּ לְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה. רַבִּי יְהוּדָה בַּר אֶלְעַאי רָקַד בַּחֲתֻנּוֹת כְּשֶׁהוּא אוֹחֵז בְיָדוֹ עֲנַף הֲדַס, וְאוֹמֵר: "כַּלָּה נָאָה וַחֲסוּדָה".

רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק הָיָה רוֹקֵד בַּחֲתֻנּוֹת וּמְלַהֲטֵט בִּשְׁלֹשָׁה הֲדַסִּים. הוּא זָרַק אוֹתָם בָּאֲוִיר וְתָפַס אוֹתָם וְשׁוּב זָרַק אוֹתָם, כָּל זֹאת כְּדֵי לְהַרְבּוֹת אֶת שִׂמְחַת הֶחָתָן וְהַכַּלָּה.

כְּשֶׁנִּפְטַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק, בָּאוּ הֲמוֹנִים לְלַוּוֹתוֹ וְהֵם רָאוּ עַמּוּד אֵשׁ בְּצוּרָה שֶׁל הֲדַס שֶׁהָיָה לְיַד הַמִּטָּה שֶׁלּוֹ וְהִבְדִּיל בֵּין הַמִּטָּה לְבֵין כָּל הַמְלַוִּים, כְּדֵי שֶׁהַכֹּל יֵדְעוּ שֶׁהוּא אִישׁ קָדוֹשׁ וּמוּרָם מֵעָם.

(מאורות הדף היומי / תלמוד ישראלי).