מִצְוַת חֲלִיצָה

אִשָּׁה שֶׁבַּעֲלָהּ נִפְטַר וְלֹא הוֹתִיר אַחֲרָיו יְלָדִים, צְרִיכָה לְהִתְיַבֵּם לְאָח שֶׁל בַּעֲלָהּ. אִם הָאָח אֵינוֹ מַסְכִּים לְיַבְּמָהּ, צָרִיךְ לְקַיֵּם מִצְוַת חֲלִיצָה.
אֵיךְ מְקַיְּמִים מִצְוַת חֲלִיצָה?
הָאַלְמָנָה וְאַחִי בַעֲלָהּ בָּאִים לִפְנֵי בֵית הַדִּין, וְאוֹמְרִים אֶת הַפְּסוּקִים שֶׁכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת יִבּוּם. אַחַר כָּךְ הָאַלְמָנָה חוֹלֶצֶת אֶת הַנַּעַל מֵהָרֶגֶל שֶׁל הַיָּבָם. כָּךְ מְקַיְּמִים מִצְוַת חֲלִיצָה, עִם כָּל הַפְּרָטִים הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה.
הַמִּשְׁנָה אוֹמֶרֶת, שֶׁהַנַּעַל שֶׁבָּהּ מְקַיְּמִים מִצְוַת חֲלִיצָה, צְרִיכָה לִהְיוֹת עֲשֻׂיָּה מֵעוֹר. נַעַל הָעֲשֻׂיָּה מִכָּל חֹמֶר אַחֵר - אֵינָהּ נֶחֱשֶׁבֶת 'נַעַל'. גַּם בַּהֲלָכוֹת אֲחֵרוֹת, נַעַל הִיא רַק נַעַל מֵעוֹר.
בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אָסוּר לִנְעוֹל נַעֲלָיִם. רַק נַעֲלֵי עוֹר אָסוּר לִנְעוֹל, אַךְ נַעֲלַיִם מִסּוּג אַחֵר - מֻתָּר. כָּךְ גַּם בְּתִשְׁעָה בְּאָב.
לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ אָסוּר לְהִכָּנֵס נְעוּלִים בְנַעֲלַיִם, אֲבָל רַק עִם נַעֲלֵי עוֹר אָסוּר. וּבְכָל זֹאת, הָאִישׁ שֶׁנִּכְנָס לְרוֹקֵן אֶת קֻפּוֹת הַתְּרוּמוֹת בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, נִכְנָס יָחֵף, בְּלִי נַעֲלַיִם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְשְׁדוּ בוֹ שֶׁהוּא מַחְבִּיא כֶסֶף בִּנְעָלָיו.(מאורות הדף היומי / תלמוד ישראלי).