מִנְחַת הָעֹמֶר
בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה אֶפְשָׁר לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת גַּם מֵחִטִּים אוֹ מִשְּׂעוֹרִים. הַקָּרְבָּנוֹת הַלָּלוּ מְכֻנִּים "מִנְחָה". אֶחָד מִקָּרְבְּנוֹת הַמִּנְחָה הוּא "מִנְחַת הָעֹמֶר".
מַהִי מִנְחַת הָעֹמֶר?
בתורה כתוב שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָסוּר לֶאֱכֹל מֵהַתְּבוּאָה הַחֲדָשָׁה עַד שֶׁיָּבִיאוּ קָרְבַּן עֹמֶר - כֶּבֶשׂ בֶּן שָׁנָה וּמִנְחַת עֹמֶר - מִנְחַת שְׂעוֹרִים, בְּט"ז בְּנִיסָן, הֲלֹא הוּא הַיּוֹם הַשֵּׁנִי שֶׁל פֶּסַח. מֵהַשְּׂעוֹרִים הֵכִינוּ סֹלֶת נְקִיָּה, עֵרְבוּ אוֹתָהּ עִם לֹג שֶׁמֶן וְהַכֹּהֵן הִקְטִירָהּ עַל הַמִּזְבֵּחַ.
בְּ"סֵפֶר הַחִנּוּךְ" (מִצְוָה ש"ב) כּתוב כִּי מִצְוָה זוֹ מְאַפְשֶׁרֶת לָנוּ לְהִתְבּוֹנֵן בְּמַעֲשֵׂה הַחֶסֶד הַגָּדוֹל שֶׁעוֹשֶׂה הַקָּב"ה עִם בְּנֵי הָאָדָם, שֶׁבְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה הוּא שׁוֹלֵחַ תְּבוּאָה חֲדָשָׁה לְמִחְיָה וּלְמָזוֹן, וּבְהַקְרָבַת הַקָּרְבָּן הַזֶּה אָנוּ זוֹכְרִים אֶת חַסְדּוֹ וְאֶת טוּבוֹ הַגָּדוֹל.
