מִי יָכוֹל לִהְיוֹת עֵד?
דִּינֵי מָמוֹנוֹת, וְדִּינִים רַבִּים אֲחֵרִים, אֵינָם נִקְבָּעִים אֶלָּא עַל פִּי עֵדִים.
לְמָשָׁל, רְאוּבֵן תּוֹבֵעַ אֶת שִׁמְעוֹן לְשַׁלֵּם לוֹ מָאתַיִם שְׁקָלִים שהִלְוָה לוֹ. אִם לִרְאוּבֵן אֵין שְׁטַר הַלְוָאָה הוּא יָכוֹל לְהָבִיא שְׁנֵי עֵדִים לְבֵית הַדִּין שֶׁיָּעִידוּ שֶׁהוּא אָכֵן הִלְוָה מָאתַיִם שְׁקָלִים לְשִׁמְעוֹן.
בְּדַף זֶה לוֹמְדִים כִּי לֹא כָּל אָדָם רָאוּי לִהְיוֹת עֵד. אָדָם שֶׁיָּדוּעַ כִּי הוּא רָשָׁע - אֵינוֹ נֶאֱמָן לְהָעִיד.
מִי נִקְרָא "רָשָׁע"?
מִן הַתּוֹרָה פָּסוּל לְעֵדוּת מִי שֶׁעוֹבֵר עַל אֶחָד מֵאִסּוּרֵי הַתּוֹרָה, אֲפִלּוּ עַל אִסּוּר שֶׁחַיָּבִים עָלָיו רַק מַלְקוֹת וְאֵין חַיָּבִים עָלָיו מִיתָה. חֲזַ"ל קָבְעוּ שֶׁאֲפִלּוּ מִי שֶׁעוֹבֵר עַל חֵלֶק מִן הָאִסּוּרִים שֶׁתִּקְּנוּ חֲזַ"ל, פָּסוּל לְעֵדוּת.
אָדָם כָּשֵׁר שֶׁבָּא לְהָעִיד, וְהָעֵד הַשֵּׁנִי רָשָׁע, אֵין הָאָדָם הַכָּשֵׁר רַשַּׁאי לְהָעִיד עִמּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאָסוּר לְהָעִיד עִם רָשָׁע.
