יְרֻשַּׁת הַבָּנוֹת הַקְּטַנּוֹת

כַּאֲשֶׁר נִפְטַר הָאָב יֵשׁ לְפַרְנֵס אֶת הַבָּנוֹת הַקְּטַנּוֹת עַל חֶשְׁבּוֹן הַיְּרֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה מַגִּיעָה לַבָּנִים, וְהַבָּנִים יִתְפַּרְנְסוּ מִיֶּתֶר הַיְּרֻשָּׁה אוֹתָהּ הֵם מְקַבְּלִים.
אֲבָל מָה עוֹשִׂים בְּמִקְרֶה שֶׁהָאָב הוֹתִיר אַחֲרָיו יְרֻשָּׁה כֹּה דַּלָּה עַד שֶׁאִם הַבָּנוֹת תִּטֹּלְנָה מִמֶּנָּה לְפַרְנָסָתָן לֹא יִוָּתֵר לַבָּנִים מְאוּמָה?
לְשִׁיטַת חֲכָמִים בְּמִקְרֶה כָּזֶה אוֹמְרִים לַבָּנִים: תַּקָּנַת חֲכָמִים שֶׁיֵּשׁ לְפַרְנֵס אֶת הַבָּנוֹת עֲדִיפָה עַל זְכוּת הַיְּרֻשָּׁה שֶׁלָּכֶם. נַסּוּ לְהִסְתַּדֵּר בְּכֹחוֹת עַצְמְכֶם, וְאִם אֵין בְּרֵרָה חָלִילָה – אֲפִלּוּ קַבְּצוּ נְדָבוֹת.
כְּנֶגֶד שִׁיטַת חֲכָמִים יֵשׁ תַּנָּא בְּשֵׁם אַדְמוֹן שֶׁאוֹמֵר שֶׁבְּמִקְרֶה כָּזֶה הַבָּנִים שָׁוִים לַבָּנוֹת לָעִנְיָן הַיְּרֻשָּׁה.