טָעוּת בִּמְדִידַת קַרְקַע
דִּינֵי אוֹנָאַת מָמוֹן מִתְיַחֲסִים לְמִקְרִים שֶׁבָּהֶם שֻׁלַּם עַל חֵפֶץ מְחִיר יָקָר יותר אוֹ מְחִיר זוֹל יותר מִמְּחִיר הַשּׁוּק, וּכְפִי שֶׁלָּמַדְנוּ אִם הַטָּעוּת אֵרְעָה בִּסְכוּם קָטָן יַחֲסִית לַמְּחִיר, אֵין הַמִּקָּח בָּטֵל. כָּךְ הַדִּין בְּטָעוּת בִּמְחִיר. אֲבָל אִם הַמּוֹצָר לֹא סֻפַּק בִּמְלוֹאוֹ, כְּגוֹן אָדָם שֶׁבִּקֵּשׁ לִקְנוֹת קִילוֹגְרָם בְּצָלִים בַּעֲשָׂרָה שְׁקָלִים וּבַסּוּף הִתְבָּרֵר שֶׁהוּא קִבֵּל תְּשַׁע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים גְּרָם - הַמִּקָּח בָּטֵל.
בְּדַף זֶה לוֹמְדִים שֶׁכֵּן הַדִּין בְּמִטַּלְטְלִין בִּלְבַד, אֲבָל בִּמְכִירַת קַרְקָעוֹת אֵין הַדִּין כָּךְ, אֶלָּא אִם הַקּוֹנֶה מְגַלֶּה שֶׁחָלָה טָעוּת קְטַנָּה בְּעֵת מְדִידַת הַקַּרְקַע, אֲזַי אִם הוּא קִבֵּל יוֹתֵר מִדַּי קַרְקַע הוּא יָכוֹל לְהוֹסִיף מְעַט כֶּסֶף אוֹ לְהַחְזִיר אֶת הַשֶּׁטַח, וְאִם הוּא קִבֵּל פָּחוֹת, יָכוֹל הַמּוֹכֵר לְהַחְזִיר לוֹ מְעַט כֶּסֶף אוֹ לָתֵת לוֹ שֶׁטַח נוֹסָף, שֶׁכָּךְ שִׁעֲרוּ חֲכָמִים שֶׁבְּקַרְקָעוֹת אָדָם אֵינוֹ מַתְנֶה אֶת קִיּוּם הַמִּקָּח בְּכָךְ שֶׁיְּקַבֵּל אֶת הַשֶּׁטַח בִּמְדֻיָּק.
