חָצֵר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְחַלֵּק
שְׁנֵי אֲנָשִׁים שותפים, שֶׁבְּבַעֲלוּתָם חָצֵר מְשֻׁתֶּפֶת, והם רוֹצִים לְהַפְסִיק אֶת הַשֻּׁתָּפוּת וְלַחֲלֹק בֶּחָצֵר - מוֹדְדִים אֶת הַשֶּׁטַח וְכָל אֶחָד מְקַבֵּל חֵצִי. אֲבָל מָה עוֹשִׂים אִם יֵשׁ שֻׁתָּף אֶחָד שֶׁרוֹצֶה לְהַפְסִיק אֶת הַשֻּׁתָּפוּת וַחֲבֵרוֹ מְסָרֵב?
בְּדֶרֶךְ כְּלָל כָּל שֻׁתָּף זַכַּאי לְאַלֵּץ אֶת שֻׁתָּפוֹ לַחֲלֹק עִמּוֹ בַּנֶּכֶס. אֲבָל הוֹאִיל וְהֵם שֻׁתָּפִים בְּחָצֵר קְטַנָּה מְאֹד, יָכוֹל הַשֻּׁתָּף הַשֵּׁנִי לִטְעֹן: אִם אֲנַחְנוּ נַחֲלֹק בֶּחָצֵר הַקְּטַנָּה יִשָּׁאֵר כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ עִם שֶׁטַח כֹּה קָטָן שֶׁכִּמְעַט אֵינוֹ שָׁוֶה, כִּי כִּמְעַט אִי אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ. בְּמִקְרֶה כָּזֶה הַשֻּׁתָּף צוֹדֵק וְהוּא רַשַּׁאי לְסָרֵב לַחֲלֻקָּה.
סוּג חָצֵר כְּזוּ מְכֻנָּה חָצֵר שֶׁ"אֵין בָּהּ דִּין חֲלוּקָה" - אִי אֶפְשָׁר לְהַכְרִיחַ אֶת הַשֻּׁתָּף לַחֲלֹק בָּהּ.
