חָבִית יַיִן שֶׁצָּפָה בַּנָּהָר
בְּעִיר אַחַת הָיְתָה קְבוּצַת דַּיָּגִים שֶׁאַחֲרֵי לַיְלָה שֶׁל דַּיִג מֻצְלָח בַּנָּהָר מִהֲרוּ לָשׁוּב לַחוֹף. בדרכם לחוף גילו חבית שצפה ליד הסירה, ולהפתעתם גילו שֶׁהֶחָבִית מְלֵאָה בְּיַיִן.
מכיוון שחֲזַ"ל גָּזְרוּ שֶׁיַּיִן שֶׁל נָכְרִי אָסוּר בִּשְׁתִיָּה, הם התלבטו למי שייך היין הזה והאם הוא מותר בשתייה.
עיון במסכת בבא בתרא בדף כ"ד גילה להם שלְשִׁיטַת הָאֲמוֹרָא רַב, אִם מָצְאוּ אֶת הֶחָבִית בַּנָּהָר מוּל עִיר שֶׁל יְהוּדִים, יְכוֹלִים לְהַנִּיחַ שֶׁהִיא הִגִּיעָה מִשָּׁם וְהַיַּיִן אֵינוֹ יֵין נֶסֶךְ, וממילא מותר בשתייה.
