חַרְבּוֹ שֶׁל אֵהוּד בֶּן גֵּרָא
בְּסֵפֶר שׁוֹפְטִים מְסֻפָּר עַל אֵהוּד בֶּן גֵּרָא שֶׁהָיָה בְּאוֹתָם יָמִים שׁוֹפֵט יִשְׂרָאֵל - כָּךְ כֻּנּוּ מַנְהִיגֵי יִשְׂרָאֵל עַד תְּקוּפַת הַמְּלָכִים - וְהוּא בִּקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת עֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב, לְאַחַר שֶׁבְּמֶשֶׁךְ שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה, עֶגְלוֹן מָשַׁל בְּעַם יִשְׂרָאֵל וְגָרַם לָהֶם צָרוֹת קָשׁוֹת.
אֵהוּד בֶּן גֵּרָא הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַחְבּוּלָה כְּדֵי לַהֲרֹג אֶת מֶלֶךְ מוֹאָב. בְּדֶרֶךְ כְּלָל נָהֲגוּ לַחֲגֹר אֶת הַחֶרֶב עַל הַיָּרֵךְ בְּצַד שְׂמֹאל שֶׁל הַגּוּף, כָּךְ נָקֵל לְשָׁלְפָהּ בְּיָד יָמִין, וְתוֹךְ כְּדֵי שְׁלִיפָה לַעֲבֹר לְמַצָּב שֶׁל הַתְקָפָה, שֶׁאִם לֹא כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהַפְתִּיעַ אֶת הַיָּרִיב. אֲבָל אֵהוּד הָיָה שְׂמָאלִי וּלְפִיכָךְ הוּא חָגַר אֶת חַרְבּוֹ עַל רֶגֶל יָמִין. כְּשֶׁהוּא בָּא לְבַקֵּר אֶת מֶלֶךְ מוֹאָב, שׁוֹמְרֵי הָרֹאשׁ בָּדְקוּ אֶת רַגְלוֹ הַשְּׂמָאלִית, בָּהּ בְּדֶרֶךְ כְּלָל חוֹגְרִים אֶת הַחֶרֶב, וְהֵם לֹא גִּלּוּ דָּבָר.
כְּשֶׁהָיָה אֵהוּד עִם הַמֶּלֶךְ לְבַד, הוּא אָמַר לוֹ: "דְּבַר ה' לִי אֵלֶיךָ". הַמֶּלֶךְ קָם וְאֵהוּד שָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ וּנְעָצָהּ בְּגוּפוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הָרָשָׁע. הַגמרא מְבִיא מַעֲשֶׂה זֶה, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לִלְמֹד מִמֶּנּוּ דָּבָר חָשׁוּב: בְּרֶגַע שֶׁאֵהוּד הִזְכִּיר אֶת שְׁמוֹ שֶׁל הקב"ה קָם מֶלֶךְ מוֹאָב לִכְבוֹדוֹ, וְקַל וָחֹמֶר לָנוּ, שֶׁיֵּשׁ לַעֲמֹד בְּעֵת הַזְכָּרַת הַשֵּׁם.
[הֲלָכָה זוֹ מִתְיַחֶסֶת לִשְׁמִיעַת הַזְכָּרַת הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּפִי שֶׁהוּא נִכְתָּב, וְלֹא כְּפִי שֶׁאָנוּ נוֹהֲגִים לְאָמְרוֹ].
