"זֶה נֶהֱנֶה וְזֶה לֹא חָסֵר"
פַּעַם הָיָה יְהוּדִי שֶׁהִגִּיעַ מֵעִיר רְחוֹקָה וְחִפֵּשׂ הֵיכָן לְהִתְגּוֹרֵר. אֲנָשִׁים טוֹבִים אָמְרוּ לוֹ: "שָׁם, בְּסוֹף הָרְחוֹב יֶשְׁנוֹ בַּיִת הֶפְקֵר, אַתָּה יָכוֹל לְהִכָּנֵס לָגוּר שָׁם כְּכָל שֶׁתַּחְפֹּץ".
שָׂמַח הָאִישׁ, הָלַךְ לַבַּיִת בְּסוֹף הָרְחוֹב, הִתְמַקֵּם בּוֹ וְגָר בּוֹ חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים. לְפֶתַע הוֹפִיעַ בַּעַל הַבַּיִת וְאָמַר לוֹ: "סְלִיחָה, מַדּוּעַ זֶה הִנְּךָ מִתְגּוֹרֵר בַּבַּיִת שֶׁלִּי?". הִתְבָּרֵר שֶׁהַיְּהוּדִי טָעָה, כִּי הַבַּיִת הַמֻּפְקָר הָיָה בַּצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַכְּבִישׁ וְהוּא נִכְנַס בְּטָעוּת לְבֵיתוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁנָּסַע לְחוּץ לָאָרֶץ.
הַיְּהוּדִי הִתְנַצֵּל אֶלֶף פְּעָמִים וְעָמַד לָצֵאת מִן הַבַּיִת, אַךְ בַּעַל הַבַּיִת אָמַר לוֹ: "כְּבוֹדוֹ הִתְגּוֹרֵר בַּדִּירָה חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים, נָא יְשַׁלֵּם לִי שְׂכִירוּת דִּירָה!". הַיְּהוּדִי הָיָה נָבוֹךְ בְּיוֹתֵר, אַךְ לְמַזָּלוֹ הָרַב הוּא נִזְכַּר בַּמֶּה שֶׁאוֹמֶרת הַגמרא בְּדַף זֶה: "זֶה נֶהֱנֶה וְזֶה לֹא חָסֵר" – פָּטוּר. כְּלוֹמַר, אָכֵן אָסוּר לָגוּר בַּבַּיִת שֶׁל הַזּוּלַת לְלֹא רְשׁוּת, אַךְ אִם בַּעַל הַבַּיִת לֹא הִפְסִיד מְאוּמָה מִכָּךְ שֶׁהִתְגּוֹרְרוּ בַּבַּיִת שֶׁלּוֹ, פְּטוּרִים מִלְּשַׁלֵּם לוֹ.
"זֶה נֶהֱנֶה" - הַיְּהוּדִי שֶׁהִתְגּוֹרֵר בַּבַּיִת; "וְזֶה לֹא חָסֵר" - בַּעַל הַבַּיִת, לֹא הִפְסִיד מְאוּמָה.
