זְכוּיוֹת הַפּוֹעֲלִים
בְּדַף זֶה מַתְחִיל הַפֶּרֶק הַשְּׁבִיעִי בַּמַּסֶּכֶת, פֶּרֶק זֶה מְכֻנֶּה "הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים", וּכְמוֹ הַפֶּרֶק הַקּוֹדֵם גַּם פֶּרֶק זֶה עוֹסֵק בְּהִלְכוֹת שְׂכִירוּת.
בַּמִּשְׁנָה הָרִאשׁוֹנָה בַּפֶּרֶק לוֹמְדִים שֶׁיֶּשְׁנָם הֶסְכֵּמִים בֵּין פּוֹעֵל לַמַּעֲסִיק שֶׁכְּלָל לֹא צָרִיךְ לְהַזְכִּיר אוֹתָם בְּעֵת הַשְּׂכִירוּת. לְמָשָׁל: אִם בְּאוֹתוֹ מָקוֹם הַכֹּל נוֹהֲגִים לָתֵת לַפּוֹעֲלִים שְׁתִיָּה בְּמַהֲלַךְ הָעֲבוֹדָה, בַּעַל הַבַּיִת שֶׁשָּׂכַר אֶת הַפּוֹעֲלִים חַיָּב לָתֵת לָהֶם שְׁתִיָּה, אֲפִלּוּ אִם בְּעֵת שֶׁסִּכְּמוּ עַל הַשְּׂכִירוּת הַפּוֹעֲלִים לֹא הִזְכִּירוּ זֹאת. מַדּוּעַ? מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לְהַנִּיחַ שֶׁהֶסְכֵּם הַשְּׂכִירוּת הוּא כְּמִנְהַג הַמָּקוֹם.
בַּמִּשְׁנָה לוֹמְדִים דֻּגְמָא נוֹסֶפֶת: אָדָם שֶׁשָּׂכַר פּוֹעֲלִים לְיוֹם עֲבוֹדָה, מֵאֵיזוֹ שָׁעָה וְעַד אֵיזוֹ שָׁעָה עַל הַפּוֹעֲלִים לַעֲבֹד?
וּבְכֵן, יֶשְׁנָם מְקוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם הַפּוֹעֲלִים הָיוּ רְגִילִים לְהַתְחִיל לַעֲבֹד מִיָּד עִם זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ עַד הַשְּׁקִיעָה. בְּמָקוֹם זֶה, גַּם אִם לֹא סִכְּמוּ אִתָּם בִּמְפֹרָשׁ שֶׁיַּעֲשׂוּ כָּךְ - הֵם חַיָּבִים לִנְהֹג כֵּן.
