הקדשת הַבְּגָדִים
אָדָם יָכוֹל לְהַקְדִּישׁ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ חֵפֶץ שֶׁשַּׁיָּךְ לוֹ.
בְּאַחַד הַיָּמִים אָמַר אָדָם: "אֲנִי מַקְדִּישׁ אֶת כָּל נְכָסַי לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ". כָּל נְכָסָיו נִהְיִים מִיָּד הֶקְדֵּשׁ. בֵּיתוֹ, בַּעֲלֵי הַחַיִּים שֶׁשַּׁיָּכִים לוֹ, הָעֲבָדִים הַכְּנַעֲנִים שֶׁלּוֹ, וכל הַכְּסָפִים שֶׁלּוֹ.
בְּדַף זֶה לוֹמְדִים שֶׁיֶּשְׁנָם דְּבָרִים אֲחָדִים שֶׁאֵינָם נִהְיִים הֶקְדֵּשׁ:
הַבְּגָדִים שֶׁל אִשְׁתּוֹ וְהַבְּגָדִים שֶׁל יְלָדָיו, הֵם אֵינָם נִהְיִים שַׁיָּכִים לַהֶקְדֵּשׁ.
מַדּוּעַ?
רַבִּי אַבָּא אוֹמֵר שֶׁבָּרוּר לַכֹּל שֶׁגַּם אָדָם הַמַּקְדִּישׁ אֶת כָּל נְכָסָיו, אֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְהַקְדִּישׁ אֲפִלּוּ אֶת הַבְּגָדִים שֶׁל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ. יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא אוֹמְרִים אוֹתָם, בָּרוּר מֵאֵלָיו שֶׁכָּךְ כַּוָּנַת הַדְּבָרִים.
