הָעוֹסֵק בְּמִצְוָה - פָּטוּר מִן הַמִּצְוָה
ישנו כלל הלכתי חָשׁוּב מְאֹד: "הָעוֹסֵק בְּמִצְוָה - פָּטוּר מִן הַמִּצְוָה", כְּלוֹמַר, מִי שֶׁעָסוּק בִּדְבַר מִצְוָה, אֵינוֹ חַיָּב לְקַיֵּם בְּאוֹתוֹ זְמַן מִצְוָה אַחֶרֶת.
לְמָשָׁל, אֲנָשִׁים שֶׁהוֹלְכִים בְּסֻכּוֹת בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה, כְּדֵי לִלְמֹד תּוֹרָה,אוֹ כְּדֵי לִפְדוֹת שְׁבוּיִים מִבֵּית הַסֹּהַר, אֵינָם צְרִיכִים לְחַפֵּשׂ סֻכָּה, כְּשֶׁהֵם רוֹצִים לִישֹׁן בַּלַּיְלָה, כִּי הָעוֹסֵק בְּמִצְוָה - פָּטוּר מִן הַמִּצְוָה.
גַּם הַמְבַקֵּר חוֹלֶה, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיַּעַזְרוּ לוֹ בְּבֵית הַחוֹלִים אוֹ בַּבַּיִת, יָכוֹל לֶאֱכֹל מִחוּץ לַסֻּכָּה, כִּי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הוּא מְקַיֵּם מִצְוַת גְּמִילוּת חֲסָדִים.
בְּדַף זֶה לוֹמְדִים, שֶׁגַּם הַמְקַיֵּם מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה, פָּטוּר מִמִּצְוָה אַחֶרֶת, כגון מִי שֶׁמָּצָא אֲבֵדָה, צָרִיךְ לְטַפֵּל בָּהּ עַד שֶׁהַבְּעָלִים יָבֹא אֵלָיו וְיִקַּח אֶת הָאֲבֵדָה. לְמָשָׁל, מִי שֶׁמָּצָא בְּהֵמָה, צָרִיךְ לְהַאֲכִיל אוֹתָהּ; מִי שֶׁמָּצָא בֶּגֶד, צָרִיךְ לְאַוְרֵר אוֹתוֹ מִדֵּי פַּעַם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעַפֵּשׁ. אִם תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁהוּא מְטַפֵּל בָּאֲבֵדָה, בָּא עָנִי וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ צְדָקָה, הוּא פָּטוּר מִמֶּנָּה, מִפְּנֵי שֶׁכָּעֵת הוּא עוֹסֵק בְּמִצְוָה אַחֶרֶת.
