הָעֶבֶד הַכְּנַעֲנִי שֶׁכִּמְעַט יָצָא לְחֵרוּת
הַגמרא מְסַפֶּר לנו על יְהוּדִי בְּשֵׁם ר' יְהוּדָה הַנְדּוֹאָה שהָיָה גֵּר צֶדֶק וְלֹא הָיוּ לוֹ יוֹרְשִׁים. כְּלוֹמַר: לֹא הָיוּ לוֹ יְלָדִים. גֵּר צֶדֶק שֶׁאֵין לוֹ יְלָדִים - אִישׁ אֵינוֹ יוֹרֵשׁ אוֹתוֹ, כִּי כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ מִן הַתְּקוּפָה שֶׁלִּפְנֵי הִתְגַּיְּרוּתוֹ אֵינָם נֶחְשָׁבִים קְרוֹבָיו.
וְהִנֵּה, גֵּר הַצֶּדֶק חָלָה וְשָׁכַב בְּמִטָּתוֹ. שָׁמַע זֹאת הָאֲמוֹרָא מַר זוּטְרָא וּבָא לְבַקְּרוֹ, לְקַיֵּם מִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים. תּוֹךְ כְּדֵי הַבִּקּוּר הִבְחִין מַר זוּטְרָא כִּי גֵּר הַצֶּדֶק גּוֹסֵס וְעוֹמֵד לָמוּת. מִיָּד אָמַר מַר זוּטְרָא לְעַבְדּוֹ הַכְּנַעֲנִי שֶׁל הַגֵּר: "שְׁלֹף אֶת נְעָלַי מֵעַל רַגְלַי וְהוֹלֵךְ אוֹתָם לְבֵיתִי".
מַדּוּעַ הוּא עָשָׂה זֹאת? מִפְּנֵי שֶׁתּוֹךְ זְמָן קָצָר בְּיוֹתֵר גֵּר הַצֶּדֶק הַגּוֹסֵס עָמַד לְהִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם, וְהָעֶבֶד הַכְּנַעֲנִי הָיָה יוֹצֵא לְחֵרוּת ומִשְׁתַּחְרֵר מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ אָדוֹן. הָאָדוֹן הַקּוֹדֵם שֶׁלּוֹ עומד למות וְאֵין יוֹרֵשׁ שֶׁיִּירַשׁ אֶת הָעֶבֶד. לָכֵן מַר זוּטְרָא הֶעֱבִיד אֶת הָעֶבֶד אפילו בעבודה סמלית כדי שֶׁיַּעֲבֹד עֲבוּרוֹ מִשְּׁעַת הַגְּסִיסָה עַד אַחֲרֵי הַפְּטִירָה, וְכָךְ באופן הזה זָכָה מַר זוּטְרָא בָּעֶבֶד הַכְּנַעֲנִי לְעַצְמוֹ.
