הָאָרִיס וַחֲמֵשֶׁת חֲתָנָיו
אָרִיס הוּא אָדָם שֶׁעוֹבֵד בְּקַרְקַע שֶׁל בַּעַל הַשָּׂדֶה אֲבָל הוּא שׁוֹנֶה מִשּׂוֹכֵר אוֹ מִחוֹכֵר. בְּעוֹד הֵם מְשַׁלְּמִים סְכוּם קָבוּעַ, הָאָרִיס וּבַעַל הַשָּׂדֶה מְסַכְּמִים בֵּינֵיהֶם שֶׁהֵם יִתְחַלְּקוּ בַּיְבוּל שֶׁהַשָּׂדֶה יַצְמִיחַ.
מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּרַב יוֹסֵף שֶׁהָיָה לוֹ אָרִיס וְהוּא סִכֵּם אִתּוֹ שֶׁהוּא יִשְׁתֹּל גְּפָנִים בַּכֶּרֶם וִיקַבֵּל חֵלֶק מִן הַיבוּל. אַחֲרֵי זְמַן מָה מֵת הָאָרִיס וְהוֹתִיר אַחֲרָיו חֲמִשָּׁה חֲתָנִים. חֲמֵשֶׁת הַחֲתָנִים בָּאוּ לִפְנֵי רַב יוֹסֵף וּבִקְשׁוּ מִמֶּנּוּ לְהַמְשִׁיךְ לִהְיוֹת אֲרִיסִים בִּמְקוֹם חוֹתְנָם הַמָּנוֹחַ, אֲבָל רַב יוֹסֵף לֹא הִסְכִּים, הוּא אָמַר לָהֶם: חוֹתֶנְכֶם הָיָה אָרִיס יְחִידִי וְיָדַע שֶׁהָאַחֲרָיוּת עָלָיו וְהוּא בְּוַדַּאי הָיָה בּוֹדֵק כָּל דָּבָר שֶׁעָשׂוּי כָּרָאוּי, אֲבָל אַתֶּם חֲמִשָּׁה, בְּכָל דָּבָר תִּסְמְכוּ אֶחָד עַל הַשֵּׁנִי שֶׁיְּסַדֵּר אֶת הָעִנְיָנִים, וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הַכֶּרֶם לֹא יְטֻפַּל כָּרָאוּי. אֵינֶנִּי מוּכָן שֶׁתִּהְיוּ אֲרִיסִים שֶׁלִּי קָבַע רַב יוֹסֵף, אֲבָל אֲנִי מַסְכִּים לְשַׁלֵּם לָכֶם תְּמוּרַת הַהַשְׁבָּחָה שֶׁחוֹתֶנְכֶם הִשְׁבִּיחַ בַּכֶּרֶם בַּעֲבוֹדָתוֹ.
