הָאִישׁ שֶׁחַיָּב לִקְנוֹת פֵּרוֹת כָּל שָׁנָה
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִתְּנָה עַל יְדֵי הקב"ה לְעַם יִשְׂרָאֵל ולכן אָסוּר היה לִיהוּדִי לִמְכֹּר לְנָכְרִי קַרְקַע בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. חכמים גם תיקנו תַּקָּנַת חֲכָמִים מְיֻחֶדֶת שֶׁתַּפְקִידָהּ לְהַזְכִּיר לְכֻלָּם שֶׁאָסוּר לִמְכֹּר חֲלָקִים מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְנָכְרִים.
מַה תִּקְּנוּ חֲזַ"ל?
התורה מצווה על כל יְּהוּדִי בַּעַל שָׂדֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהָבִיא בִּכּוּרִים מִתְּנוּבַת שָׂדֵהוּ. חֲזַ"ל תִּקְּנוּ שֶׁאִם יְהוּדִי מָכַר שָׂדֶה לְנָכְרִי, בְּכָל שָׁנָה הוּא חַיָּב לִקְנוֹת מִן הַנָּכְרִי אֶת הַפֵּרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁגָּדְלוּ בַּשָּׂדֶה וּלְהָבִיא אוֹתָם לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ כִּבְיָכוֹל הֵם פֵּרוֹת שֶׁחַיָּבִים בְּמִצְוַת בִּכּוּרִים.
גַּם אִם הַפֵּרוֹת יַעֲלוּ לוֹ יָקָר, הוּא חַיָּב לִקְנוֹת אוֹתָם. כָּךְ תִּקְּנוּ חֲזַ"ל כְּדֵי שֶׁיִּקְנֶה בַּחֲזָרָה אֶת הַקַּרְקַע מִן הַנָּכְרִי, כִּי אִם בְּכָל שָׁנָה הוּא יִצְטָרֵךְ לְהוֹצִיא סְכוּם גָּדוֹל כְּדֵי לִקְנוֹת אֶת הַפֵּרוֹת הוּא כְּבָר יַעְדִּיף לִקְנוֹת אֶת הַקַּרְקַע בַּחֲזָרָה.
