הַשּׁוּעָל, הַזְּאֵב וְהַגְּבִינָה
רַבִּי מֵאִיר הָיָה מַסְבִּיר פְּסוּקִים וְעִנְיָנִים שׁוֹנִים בְּאֶמְצָעוּת מִשְׁלֵי-שׁוּעָלִים; הַשּׁוּעָל נֶחְשָׁב לֶחָכָם שֶׁבַּחַיּוֹת, וְהָיוּ רְגִילִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לִמְשָׁלִים.
אֶחָד מִמִּשְׁלֵי שׁוּעָלִים שֶׁנָּתְנוּ חֲזַ"ל מֻזְכָּר בְּרַשִׁ"י: פַּעַם נָהֲגוּ לִשְׁאֹב מַיִם מִן הַבְּאֵר. אַחַת מִשִּׁיטוֹת הַשְּׁאִיבָה נֶעֶשְׂתָה כָּךְ: קָשְׁרוּ שְׁנֵי דְּלָיִים בִּשְׁנֵי קְצָווֹת שֶׁל חֶבֶל. אֶת הַחֶבֶל הִנִּיחוּ עַל גַּלְגֶּלֶת שֶׁהָיְתָה מֵעַל הַבְּאֵר. שִׁלְשְׁלוּ אֶת אַחַד הַדְּלָיִים לַבְּאֵר וְהוּא הִתְמַלֵּא מַיִם, וְאָז הִנִּיחוּ אֶבֶן אוֹ מַשֶּׁהוּ כָּבֵד בַּדְּלִי הַשֵּׁנִי, וְהַדְּלִי עִם הַמַּיִם הָיָה עוֹלֶה.
פַּעַם הָיָה הַשּׁוּעָל צָמֵא, הוּא נִכְנַס לִדְלִי רֵיק, הִשְׁתַּלְשֵׁל לְתַחְתִּית הַבְּאֵר וְשָׁתָה, אֲבָל הוּא לֹא יָכֹל לַעֲלוֹת!
מֶה עָשָׂה? זְאֵב עָבַר בַּמָּקוֹם. הֶרְאָה לוֹ הַשּׁוּעָל אֶת הַיָּרֵחַ שֶׁהִשְׁתַּקֵּף בְּמֵי הַבְּאֵר וְאָמַר לוֹ: יֵשׁ כָּאן גְּבִינָה טְעִימָה, בֹּא אֱכֹל גַּם אַתָּה. מִיָּד קָפַץ הַזְּאֵב אֶל הַדְּלִי הָרֵיק, וּבִגְלַל שֶׁהַזְּאֵב שׁוֹקֵל יוֹתֵר מֵהַשּׁוּעָל, הַדְּלִי שֶׁל הַשּׁוּעָל עָלָה לְמַעְלָה וְהַדְּלִי שֶׁל הַזְּאֵב – לְמַטָּה.
מָשָׁל זֶה בָּא לְהַסְבִּיר אֶת הַפָּסוּק "צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו", שֶׁלִּפְעָמִים הַצָּרָה שֶׁל הָרָשָׁע (הַזְּאֵב) הִיא הַהַצָּלָה שֶׁל הַצַּדִּיק (הַשּׁוּעָל, שֶׁנּוֹשַׁע בְּעִקְּבוֹת שְׁקִיעַת הַזְּאֵב).
