הַשָּׁכֵן הֶעָנִי וְהַשָּׁכֵן בַּעַל הַפַּרְדֵּס
שִׁמְעוֹן הָיָה עָנִי וְאֶבְיוֹן, וְהוּא הָיָה מְחַכֶּה בְּקֹצֶר רוּחַ לִשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, וְגַם לַשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית וְלַשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית שֶׁאַחֲרֵי הַשְּׁמִטָּה, כִּי בִּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה כָּל הַפֵּרוֹת הֶפְקֵר וְהוּא יָכוֹל לָקַחַת פֵּרוֹת לְעַצְמוֹ בְּלִי לְשַׁלֵּם. גַּם לַשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית וְלַשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית הוּא צִפָּה, כִּי בְּשָׁנָה זוֹ בַּעֲלֵי הַפֵּרוֹת צְרִיכִים לְהַפְרִישׁ מַעֲשֵׂר עֲבוּר הָעֲנִיִּים. מַעֲשֵׂר זֶה מְכֻנֶּה "מַעְשַׂר עָנִי".
בַּשָּׁנִים הַלָּלוּ הָיָה שְׁכֵנוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן מֵבִיא לוֹ מַעְשַׂר עָנִי מִפַּרְדֵּסוֹ.
בְּאַחַת הַשָּׁנִים הֵבִיא הַשָּׁכֵן כַּמּוּת גְּדוֹלָה שֶׁל פֵּרוֹת וְשִׁמְעוֹן שָׁאַל אוֹתוֹ: שְׁכֵנִי הַיָּקָר, ישנה הֲלָכָה שֶׁעָנִי הוּא מִי שֶׁאֵין לוֹ מָאתַיִם זוּז. רַק לְעָנִי כָּזֶה מֻתָּר לָקַחַת מַעְשַׂר עָנִי. לִי אֵין כָּעֵת מָאתַיִם זוּז, אֲבָל הַסְּחוֹרָה שֶׁהֵבֵאתָ לִי שָׁוָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת זוּז, הַאִם מֻתָּר לִי לָקַחַת אֶת כָּל הַפֵּרוֹת?
הֱשִׁיבוֹ הַשָּׁכֵן: הַהֲלָכָה קוֹבַעַת כִּי לְמִי שֶׁאֵין מָאתַיִם זוּז, אֶפְשָׁר לָתֵת כַּמּוּת גְּדוֹלָה שֶׁל מַעְשַׂר עָנִי בְּפַעַם אַחַת, אֲפִלּוּ שֶׁהוּא שָׁוֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמָּאתַיִם זוּז. אָכֵן, אַחֲרֵי שֶׁתְּקַבֵּל צְדָקָה זוֹ לֹא תוּכַל לְקַבֵּל שׁוּב לְקַבֵּל מַעְשַׂר עָנִי, עַד שֶׁתֹּאכַל מִן הַפֵּרוֹת וּכְבָר לֹא יִהְיוּ לְךָ פֵּרוֹת בְּשֹׁוִי מָאתַיִם זוּז.
