הַשְּׁבִיל שֶׁמְּחַלֵּק אֶת הַשָּׂדֶה
מִצְוַת פֵּאָה מתקיימת על ידי כך שבַּעַל שָׂדֶה צָרִיךְ לְהַשְׁאִיר חֵלֶק מִיבוּל הַשָּׂדֶה וְלֹא לִקְצֹר אוֹתוֹ, כְּדֵי שֶׁעֲנִיִּים יוּכְלוּ לָקַחַת מֵהַיְבוּל לְעַצְמָם.
וּמָה עוֹשֶׂה מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי שָׂדוֹת? הוּא מַשְׁאִיר בְּכָל שָׂדֶה פֵּאָה לָעֲנִיִּים.
בְּדַף זֶה מופיעה מִשְׁנָה מִמַּסֶּכֶת פֵּאָה, בָּהּ נֶאֱמַר שֶׁלִּפְעָמִים יֵשׁ שָׂדוֹת שֶׁהָיָה נִרְאֶה לכאורה שֶׁהֵם נֶחְשָׁבִים שָׂדֶה אֶחָד לְעִנְיַן מִצְוַת פֵּאָה, אֲבָל בעצם הֵם נֶחְשָׁבִים שְׁנֵי שָׂדוֹת וְצָרִיךְ לְהַשְׁאִיר פֵּאָה בְּכָל אֶחָד מֵהֶם.
לְמָשָׁל, אִם יֵשׁ שָׂדֶה שֶׁחוֹצֶה אוֹתוֹ עָרוּץ עָמֹק, וְהוּא בַּעַל קַרְקַע קָשָׁה וְסַלְעִית שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לִזְרִיעָה, הֲרֵי הוּא מְחַלֵּק אֶת הַשָּׂדֶה לִשְׁנַיִם. אוֹתוֹ הַדִּין קַיָּם גַּם אִם יֵשׁ שְׁבִיל שֶׁחוֹצֶה אֶת הַשָּׂדֶה - אִם הַשְּׁבִיל רָחָב לְפָחוֹת אַרְבַּע אַמּוֹת וְעוֹבְרִים בּוֹ אֲנָשִׁים בִּקְבִיעוּת, הוּא מְחַלֵּק אֶת הַשָּׂדֶה לִשְׁנַיִם וְצָרִיךְ לְהוֹתִיר פֵּאָה בְּכָל חֵלֶק שֶׁל הַשָּׂדֶה.
