הַפְרָשַׁת חַלָּה וְהַפְרָשַׁת מַעְשְׂרוֹת
אֶת הַמַּתָּנָה הַיְקָרָה כָּל כָּךְ - ה"שַׁבָּת", קִבַּלְנוּ בני העם הַיְּהוּדִי, אֲבָל הַגּוֹיִם אינם מחוייבים כלפיה, וְאֵינָם שׁוֹמְרִים אֶת הַשַּׁבָּת. לָכֵן, מִן הַתּוֹרָה, יְהוּדִי רַשַּׁאי לְבַקֵּשׁ מִגּוֹי "הַדְלֵק לִי אֶת הָאוֹר", "כַּבֵּה אֶת הָאוֹר", מִפְּנֵי שֶׁהַיְּהוּדִי אֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶת הַמְּלָאכָה, אֶלָּא הַנָּכְרִי.
אעפ"כ, חֲכָמִים גָּזְרוּ, שֶׁאָסוּר לִיהוּדִי לְבַקֵּשׁ מִן הַגּוֹי שֶׁיַּעֲשֶׂה מְלָאכָה אֲסוּרָה בשבת.
מַדּוּעַ? הָרַמְבַּ"ם מַסְבִּיר, שֶׁחֲכָמִים חָשְׁשׁוּ, שֶׁאִם הַיְּהוּדִי יְבַקֵּשׁ מֵהַגּוֹי "עֲשֵׂה כָּךְ" "עֲשֵׂה כָּךְ", הַיְּהוּדִי יַתְחִיל לְזַלְזֵל בִּקְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת, עַד שֶׁהוּא בְעַצְמוֹ יַתְחִיל לַעֲשׂוֹת בַּשַּׁבָּת מְלָאכוֹת שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹתָן.
תַּקָּנַת חֲכָמִים זוֹ מְכֻנָּה "אֲמִירָה לְעַכּוּ"ם" - אָסוּר לוֹמַר לְעַכּוּ"ם, לְגוֹי, עֲשֵׂה כָּךְ וָכָךְ.
[עַכּוּ"ם הִיא מִלָּה הַמֻּרְכֶּבֶת מֵרָאשֵׁי הַתֵּבוֹת שֶׁל הַמִּלִּים עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ גּוֹיִם שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה לַכּוֹכָבִים וְלַמַּזָּלוֹת.]
יֵשׁ לְצַיֵּן כִּי בָּאֳפָנִים מְסֻיָּמִים קָבְעוּ חֲזַ"ל שֶׁאֵין אִסּוּר "אֲמִירָה לְעַכּוּ"ם", לְמָשָׁל: מֻתָּר לוֹמַר לְנָכְרִי לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה לְצָרְכֵי חוֹלֶה, אֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ חוֹלֶה מְסֻכָּן.
