"הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ - עָלָיו הָרְאָיָה"
כאשר שְּׁנֵי אֲנָשִׁים מִתְוַכְּחִים לְגַבֵּי חוב כספי, למשל רְאוּבֵן טוֹעֵן: אַתָּה חַיָּב לִי כֶסֶף, וְשִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵינֶנִּי חַיָּב לְךָ, עליהם ללכת לְבֵית הַדִּין שיקבע מִי צוֹדֵק.
לְפִי מָה קוֹבְעִים הַדַּיָּנִים מִי מֵהֶם צוֹדֵק?
אִם לְאֶחָד מֵהֶם יֶשְׁנָהּ הוֹכָחָה שֶׁהוּא צוֹדֵק - מְקַבְּלִים אֶת דְּבָרָיו. לְמָשָׁל, אִם רְאוּבֵן מֵבִיא עֵדִים שֶׁמְּעִידִים שֶׁשִּׁמְעוֹן אָכֵן חַיָּב לוֹ כֶּסֶף, בֵּית דִּין בּוֹחֵן אֶת הָעֵדִים אִם הֵם דּוֹבְרִים אֱמֶת, וַאֲזַי הוּא קוֹבֵעַ שֶׁשִּׁמְעוֹן חַיָּב כֶּסֶף לִרְאוּבֵן.
מָה עוֹשִׂים אִם לְאִישׁ מֵהֶם אֵין הוֹכָחָה שֶׁהוּא צוֹדֵק?
במקרה כזה קַיָּם כְּלָל יְסוֹדִי הָאוֹמֵר כָּךְ: "הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ - עָלָיו הָרְאָיָה". כְּלוֹמַר, מִי שֶׁטּוֹעֵן שֶׁהַשֵּׁנִי חַיָּב לוֹ כֶּסֶף, חַיָּב לְהָבִיא הוֹכָחָה שֶׁהוּא צוֹדֵק. אִם אֵינוֹ מֵבִיא הוֹכָחָה שֶׁהַשֵּׁנִי חַיָּב לוֹ כֶּסֶף, אֵין כָּל סִבָּה לִטֹּל מָמוֹן מִן הַנִּתְבָּע.
