הַמַּמְתָּק, התנאי והמעשה
בְּלֵיל שָׁבוּעוֹת יָצָא גַּבַּאי בֵּית הַכְּנֶסֶת אֶל הָרַחֲבָה שֶׁלִּפְנֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת וְקָרָא לַיְלָדִים שֶׁשִּׂחֲקוּ: "אֶת אִן לָכְנֶסֶת".
לאחר שהילדים נכנסו, אמר להם הרב- דעו לכם ילדים שהגבאי דייק מאד בדברים שאמר לכם.
כִּי כְּשֶׁעוֹשִׂים תְּנַאי צָרִיךְ לוֹמַר תְּחִלָּה אֶת הַתְּנַאי וְאַחַר כָּךְ אֶת הַמַּעֲשֶׂה. הַתְּנַאי הוּא קַבָּלַת הַמַּמְתָּק וְהַמַּעֲשֶׂה הוּא הַלִּמּוּד. אִם הַגַּבַּאי הָיָה אוֹמֵר: "אִם תִּכָּנְסוּ אֶתֵּן לָכֶם מַמְתָּק" - הַתְּנַאי לֹא הָיָה חָל.
