הַזְּרִיעָה שֶׁלֹּא הִצְמִיחָה מְאוּמָה
בְּדַף זֶה מַתְחִיל הַפֶּרֶק הַשִּׁשִּׁי - "הַמּוֹכֵר פֵּרוֹת".
הַמִּשְׁנָה הָרִאשׁוֹנָה בַּפֶּרֶק עוֹסֶקֶת בְּאָדָם שֶׁמָּכַר לַחֲבֵרוֹ מַאֲכָל שֶׁאֶפְשָׁר לֶאֶכֹל וְאֶפְשָׁר גַּם לִזְרֹעַ, לְמָשָׁל חִטִּים. הָלַךְ הַקּוֹנֶה וְזְרָעָם בָּאֲדָמָה וּלְבַסּוֹף לֹא צָמַח לוֹ מֵהֶם מְאוּמָה. הַקּוֹנֶה טָעַן שֶׁעַל הַמּוֹכֵר לְהַחְזִיר לוֹ אֶת הַכֶּסֶף, שֶׁהִנֵּה כָּעֵת הִתְבָּרֵר שֶׁהֵם הָיוּ פְּגוּמִים לִזְרִיעָה, שֶׁהֲרֵי הֵם לֹא צָמְחוּ, וְאִלּוּ הַמּוֹכֵר אָמַר: 'מִנַּיִן לִי לָדַעַת שֶׁקָּנִית אוֹתָם לְצֹרֶךְ זְרִיעָה? חָשַׁבְתִּי שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לֶאֱכֹל אוֹתָם, וְלַאֲכִילָה הֵם הָיוּ מְצֻיָּנִים וְהַמִּקָּח קַיָּם'.
הַמִּשְׁנָה אוֹמֶרֶת שֶׁהַצֶּדֶק עִם הַמּוֹכֵר.
אֲבָל אִם אֵרַע מַעֲשֶׂה כָּזֶה עִם סוּג זֵרְעוֹנִים, שֶׁאֲנָשִׁים אֵינָם רְגִילִים לֶאֱכֹל, אֶלָּא לִזְרֹעַ בִּלְבַד, אוֹמֵר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהַקּוֹנֶה צוֹדֵק וְעַל הַמּוֹכֵר לְהַחְזִיר לוֹ אֶת הַכֶּסֶף, שֶׁהֲרֵי כָּאן הַמּוֹכֵר אֵינוֹ יָכוֹל לִטְעֹן שֶׁהוּא חָשַׁב שֶׁהַקּוֹנֶה חָפֵץ לְאָכְלָם.
