דיני חובל ומזיק
בְּדַף זֶה מַתְחִיל הַפֶּרֶק הַשְּׁמִינִי שֶׁל מַסֶּכֶת בָּבָא קַמָּא, פֶּרֶק "הַחוֹבֵל".
פֶּרֶק זֶה עוֹסֵק בְּחַבָּלוֹת שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה בַּחֲבֵרוֹ. בְּמַהֲלַךְ הַפֶּרֶק לוֹמְדִים כִּי קַיָּם הֶבְדֵּל יְסוֹדִי בֵּין הַתַּשְׁלוּמִים שֶׁמְּשַׁלֵּם אָדָם הַחוֹבֵל בְּאָדָם אַחֵר, לְבֵין תַּשְׁלוּמִים שֶׁמְּשַׁלֵּם אָדָם הַחוֹבֵל בְּבַעַל חַיִּים אוֹ בְּחֵפֶץ שֶׁל אָדָם אַחֵר.
הַהֶבְדֵּל הַגָּדוֹל הוּא בְּכָךְ שֶׁהַמַּזִּיק אָדָם מִתְחַיֵּב בַּ'חֲמִשָּׁה דְבָרִים' וְהַמַּזִּיק בַּעַל חַיִּים אוֹ חֵפֶץ חַיָּב רַק בְּתַשְׁלוּם עֵרֶךְ הַנֶּזֶק.
חֲמֵשֶׁת הַדְּבָרִים הֵם:
נֶזֶק - לְשַׁלֵּם אֶת מְחִיר הַנֶּזֶק שֶׁנִּגְרַם.
צַעַר - לְשַׁלֵּם עַל הַצַּעַר שֶׁנִּגְרַם לוֹ בִּגְלַל שֶׁהוּא חָבַל בּוֹ.
רִפּוּי - לְשַׁלֵּם אֶת דְּמֵי הָרְפוּאָה כְּדֵי לְטַפֵּל בַּנֶּחְבַּל.
שֶׁבֶת - לְשַׁלֵּם אֶת הַסְּכוּם שֶׁהַנֶּחְבַּל מַפְסִיד מִכָּךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲבֹד.
בֹּשֶׁת - לְשַׁלֵּם עֲבוּר הַבּוּשָׁה שֶׁנִּגְרְמָה לַנֶּחְבַּל.
