"אֵין אִסּוּר חָל עַל אִסּוּר"
יֶשְׁנוֹ כְּלָל בַּשָּׁ"ס הָאוֹמֵר: "אֵין אִסּוּר חָל עַל אִסּוּר". הָרַמְבַּ"ם כּוֹתֵב עליו כִּי הוּא הַ"כְּלָל הַגָּדוֹל בְּכָל אִסּוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה".
כְּלוֹמַר: אִם חֵפֶץ הָיָה אָסוּר וְנוֹצְרָה סִבָּה שֶׁיָּחוּל עָלָיו אִסּוּר נוֹסָף, הָאִסּוּר הַנּוֹסָף לֹא חָל
לְמָשָׁל: בְּהֵמָה טְמֵאָה אָסוּר לֶאֱכֹל.
כַּאֲשֶׁר הַבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה מֵתָה, הִיא נִהְיֵית נְבֵלָה. גַּם נְבֵלָה אָסוּר לֶאֱכֹל.
אֲבָל מִי שֶׁיֹּאכֵל נְּבֵלָה שֶׁל בְּהֵמָה טְמֵאָה לֹא יַעֲבֹר עַל אִסּוּר נְבֵלָה, מִפְּנֵי שֶׁהָאִסּוּר הֶחָדָשׁ - אִסּוּר אֲכִילַת נְבֵלָה, אֵינוֹ חָל עַל הָאִסּוּר הַיָּשָׁן - אִסּוּר אֲכִילַת בְּהֵמָה טְמֵאָה.
