דַּיָּנִים 'מֻסְמָכִים'
מַעֲשֶׂה בְּשׁוֹר שֶׁנָּגַח אָדָם וְהִזִּיק אוֹתוֹ. הָאָדָם שֶׁנִּזַּק פָּנָה לְבֵית דִּין כְּדֵי לִתְבֹּעַ לְדִין תּוֹרָה אֶת בַּעַל הַשּׁוֹר, וּבִקֵּשׁ שֶׁבֵּית הַדִּין יִקְבַּע כַּמָּה כֶּסֶף חַיָּב בַּעַל הַשּׁוֹר לְשַׁלֵּם עַל הַנֶּזֶק. לְהַפְתָּעָתוֹ הָרַבָּה אָמְרוּ לוֹ הַדַּיָּנִים שֶׁהֵם אֵינָם יְכוֹלִים לִפְסֹק הֲלָכָה בְּדִין תּוֹרָה זֶה, מִפְּנֵי שֶׁבֵּית דִּין אֵינוֹ יָכוֹל לָדוּן אֶלָּא אִם כֵּן יוֹשְׁבִים בּוֹ דַּיָּנִים 'מֻסְמָכִים'.
דַּיָּנִים מֻסְמָכִים הֵם דַּיָּנִים שֶׁהֻסְמְכוּ לִהְיוֹת דַּיָּנִים עַל יְדֵי דַּיָּנִים שֶׁהֻסְמְכוּ לִהְיוֹת דַּיָּנִים, כָּךְ עַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ . רַק דַּיָּן שֶׁקִּבֵּל סְמִיכָה מִמִּי שֶׁקִּבֵּל סְמִיכָה עַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ יָכוֹל לָדוֹן. אָמְנָם בְּיָמֵינוּ אֵין דַּיָּנִים מֻסְמָכִים, אַךְ בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים קִבַּלְנוּ רְשׁוּת שֶׁאֲפִלּוּ דַּיָּנִים שֶׁאֵינָם מֻסְמָכִים יָדוּנוּ מִקְרִים מְצוּיִים, וְשׁוֹר שֶׁנּוֹגֵחַ אָדָם אֵינוֹ מִקְרֶה מָצוּי.
