"דֶּרֶךְ הִנּוּחַ"
צוות השבת אבידה מחייבת אוֹתָנוּ לְהָשִׁיב אֲבֵדוֹת לְבַעְלֵיהֶן. לְפִיכָךְ, הָרוֹאֶה בָּרְחוֹב אֲבֵדָה צָרִיךְ לְהָרִים אוֹתָהּ וּלְהַכְרִיז עַל הָאֲבֵדָה, אולם כְּלָל חָשׁוּב בְּהִלְכוֹת אֲבֵדָה קוֹבֵעַ, שֶׁאֵין לְהָרִים כָּל חֵפֶץ שֶׁרוֹאִים בָּרְחוֹב, אֶלָּא רַק חֵפֶץ שֶׁנִּרְאֶה אָבוּד.
לְמָשָׁל: אִם רוֹאִים בַּקְבּוּקִים מְסֻדָּרִים יָפֶה בְּמָקוֹם מֻצְנָע וְשָׁמוּר, אין לקחת אותם כִּי מְבִינִים שֶׁבַּעְלֵיהֶם הִנִּיחַ אוֹתָם כָּאן לְרֶגַע קָט וְהוּא כְּבָר יָשׁוּב לְקַחְתָּם. רַק אִם רוֹאִים שֶׁהַבַּקְבּוּקִים מְפֻזָּרִים וּמְבִינִים שֶׁהֵם נָפְלוּ מֵעֲגָלָה אוֹ מִמְּכוֹנִית, הֲרֵי הֵם אֲבֵדָה.
הַכְּלָל הַזֶּה נִקְרָא "דֶּרֶךְ הִנּוּחַ". כְּלוֹמַר: אִם הַחֵפֶץ 'מֻנָּח' בְּצוּרָה מְסֻדֶּרֶת, אָנוּ מְשַׁעֲרִים שֶׁהוּא לֹא אָבַד לִבְעָלָיו אֶלָּא הוּא הִנִּיחוֹ שָׁם בְּכַוָּנָה תְּחִלָּה.
