"גָּדוֹל הַמְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה מִמִּי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה"
"אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: גָּדוֹל הַמְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה מִמִּי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה". כְּלוֹמַר: הַמְקַיֵּם מִצְוָה שֶׁהוּא חַיָּב בָּהּ, מְקַבֵּל שָׂכָר רַב יוֹתֵר מִזֶה שֶׁמְקַיֵּם מִצְוָה שֶׁאֵינוֹ חַיָּב בָּהּ.
מַדּוּעַ?
בַּעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת מַסְבִּירִים שֶׁמִּי שֶׁחַיָּב לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה דּוֹאֵג וּמִצְטַעֵר שֶׁמָּא חַס וְחָלִילָה לֹא יַצְלִיחַ לְקַיֵּם אוֹתָהּ וְלֹא יְמַלֵּא אֶת חוֹבָתוֹ, וְלָכֵן הוּא זוֹכֶה לְשָׂכָר רַב יוֹתֵר.
הָרַ"ן [רבינו ניסים] מַסְבִּיר שֶׁעַל אָדָם שֶׁחַיָּב בַּמִּצְוָה הַיֵּצֶר הָרַע מַפְעִיל יוֹתֵר כֹּחַ כְּדֵי לְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ שֶׁלֹּא לְקַיֵּם אוֹתָהּ, וְלָכֵן רַב שְׂכָרוֹ כִּי הוּא הִתְגַּבֵּר עַל יֵצֶר הָרַע גָּדוֹל יוֹתֵר.
