גְּנֵבָה בָּרְחוֹב
בִּרְחוֹב הָעִיר הִסְתּוֹבְבוּ שְׁנֵי גַּנָּבִים וְהִסְתַּכְּלוּ עַל הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים, כְּדֵי לִגְנֹב מֵהֶם כֶּסֶף. לְאַחַר דַּקּוֹת אֲחָדוֹת הֵם הִבְחִינוּ בְּאָדָם שֶׁהִנִּיחַ אֶת תַּרְמִילוֹ עַל הַמִּדְרָכָה כְּשֶׁהוּא פָּתוּחַ, בְּעוֹדוֹ מִתְבּוֹנֵן בִּתְמוּנָה שֶׁהֻצְּגָה בְּחַלּוֹן רַאֲוָה. שְׁנֵי הַגַּנָּבִים הִזְדָּרְזוּ , וְכָל אֶחָד מֵהֶם גָּנַב מֵאָה שְׁקָלִים מִן הַתַּרְמִיל.
בַּעַל הַתַּרְמִיל גִּלָּה מִיָּד אֶת הַגְּנֵבָה וַחֲשָׁדוֹ נָפַל עַל שְׁנֵי הַגַּנָּבִים שֶׁעֲדַיִן הָיוּ בְּקִרְבַת מָקוֹם. הוּא תָּבַע אוֹתָם לְבֵית דִּין, וּשְׁנֵיהֶם שִׁקְּרוּ וְאָמְרוּ: "מֵעוֹלָם לֹא גָּנַבְנוּ!". אֶחָד מֵהֶם אֲפִלּוּ קָם וְנִשְׁבַּע לַשֶּׁקֶר שֶׁהוּא לֹא גָּנַב.
כַּעֲבֹר זְמַן-מָה שְׁנֵי הַגַּנָּבִים הֶחְלִיטוּ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה וּלְהַחֲזִיר אֶת הַכֶּסֶף, אַךְ הִתְבָּרֵר שֶׁבַּעַל הַתַּרְמִיל עָבַר לְאֶרֶץ אַחֶרֶת. הַאִם עַל הַגַּנָּבִים לִטְרֹחַ לְחַפֵּשׂ אֶת בַּעַל הַתַּרְמִיל?
וּבְכֵן, עַל פִּי הָרַמְבַּ"ם בהתייחסו לדיון בגמרא הדין יהיה שֶׁאֶחָד מֵהֶם צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כֵּן וַחֲבֵרוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו. זֶה שֶׁלֹּא נִשְׁבַּע לַשֶּׁקֶר - אֵינוֹ צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו, כִּי הַבְּעָלִים לֹא הִתְיָאֲשׁוּ וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהוּא עוֹד יִתְבַּע מִמֶּנּוּ אֶת הַגְּנֵבָה, אֲבָל הוּא לֹא יָבוֹא אֶל הַגַּנָּב שֶׁנִּשְׁבַּע לַשֶּׁקֶר, כִּי מִמֶּנּוּ הוּא כְּבָר הִתְיָאֵשׁ אַחֲרֵי שֶׁהוּא נִשְׁבַּע לַשֶּׁקֶר. גַּנָּב זֶה צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ אַחַר בַּעַל הַתַּרְמִיל כְּדֵי לְהָשִׁיב לוֹ אֶת הָאֲבֵדָה.
